בניית אתרים נגישים

אחד הנושאים המרתקים שהולכים ומתפתחים בתחום האינטרנט, ובמיוחד בתחום בניית אתרים באינטרנט הוא התאמת האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות, או כפי שהדבר קרוי, הנגשת האתר.

מקור הדרישה של בניית אתרים נגישים

בניית אתרים נגישים באה מתוך הכרה כי אנשים עם מוגבלויות מהווים אוכלוסייה שכל מערכת שיווק חייבת לכלול אותה בשיקוליה. בישראל לבדה חיים כ-1.3 מיליון אנשים המוגדרים כבעלי מוגבלות, והם מהווים כרבע מהאוכלוסייה. מרביתם הם בגילאי עבודה ומהווים נתח משמעותי מהאוכלוסייה בגילאים אלה…

רבים מאותם אנשים משתמשים באינטרנט ותלויים בה לצרכים שונים, החל מתקשורת עם העולם הרחב ועד לעדכון בחדשות היום, בדיוק כמו יתר האוכלוסייה, אבל יותר. כי לעתים קרובות אין לאוכלוסייה של האנשים עם המוגבלות אלטרנטיבה אחרת מלבד שימוש באינטרנט.

אולם מעטים המקרים בהם צרכי אוכלוסייה זאת נלקחו בחשבון לשם בניית אתרים נגישים.

נגישות באינטרנט

בניית אתרים נגישים באינטרנט צריכה לפיכך לקחת בחשבון מספר ניכר של מוגבלויות. מגבלות חושיות של שמיעה ראיה ותנועה, מגבלות קוגניטיביות כלקויות למידה ופיגור וכן מגבלות הנוצרות עקב הירידה בגיל.

בניית אתרים נגישים צריכה לקחת בחשבון מגבלות אלה ולהתגבר עליהם באמצעים שונים שכוללים לא רק שימוש בטכנולוגיה מתקדמת אלא גם בתכנון ועיצוב נכון של האתר.

בתחום הנגישות מקובל להשתמש במונח חסמים כדי לתאר את הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלויות. בניית אתרים נגישים צריכה לקחת בחשבון חסמים ב-4 תחומים עיקריים: חסמי תפיסה, חסמי הפעלה, חסמי הבנה וחסמים הקשורים לשימוש בטכנולוגיה משתנה.

חסמי תפיסה: כוללים חסמים שנובעים ממערכת החושים: כבדי ראיה מתקשים לראות טקסטים, או אם הם משתמשים בתוכנת הקראה, הם יחמיצו ככל הנראה מידע כגון תמונות וגרפיקה. חירשים וכבדי שמיעה אינם יכולים להשתמש בהסברים קוליים ושתי הקבוצות יתקשו ליהנות משימוש בסרטונים… דוגמא קלאסית לחסמים כאלה הם אתרים המתנים גישה באמצעות  הקלדת מספר מזדמן שכתוב באותיות לא ברורות….

  • חסמי הפעלה:  אנשים בעלי לקויות קוגניטיביות מתקשים למשל להתמצא באתרים בעלי עיצוב אתר ומבנה מסורבל, או כאלה שהמלל משתנה בקצב מהיר מידי…
  • חסמי הבנה: אנשים שגולשים באתרים שאינם בשפת אימם יתקשו להבין לשון מורכבת מדי , גבוהה מדי או המשתמשת בשפת רחוב ובדימויים השאובים מתרבות מסוימת. דיסלקטיים למשל מתקשים במיוחד באתרים הכוללים מלל רב  ומורכב, או כזה שמופיע באופן לא ברור…
  • ולבסוף בניית אתרים נגישים צריכה להתחשב גם בשינויים המתמידים בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט. שינויים כאלה גורמים לכך שאתר שהיה חדשני נהפך תוך זמן קצר לאתר כמעט מיושן שלא ניתן להשתמש בו, כי פשוט הוא אינו מותאם לטכנולוגיה החדשה שפותחה.

מעטים בוני האתרים שמקדישים תשומת לב לסוגיות אלה, למשל לצורך בניית אתרים לעיוורים.

כדי להיענות לצרכים אלה פותח לאחרונה תו אתר נגיש על ידי עמותת נגישות ישראל, המוענק לאתרים שלקחו בחשבון את שלל הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלויות במהלך בניית אתרים נגישים. לצורך זה גם התפתח לאחרונה מקצוע מיוחד הקרוי יועץ נגישות – המדריך חברות ומפעלים כיצד להתאים עצמם לצרכיה אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות

1 תגובה
  1. רעות גולדשטיין
    רעות גולדשטיין says:

    בתור מי שעוסקת בתחום כיועצת נגישות (וכבעלת מוגבלות בעצמי), מרענן לקרוא חומר לימודי בנושא שהוא כל כך חשוב אבל מקבל מעט מדי תשומת לב…
    כתבה טובה מאוד, תודה!
    חשוב בעיניי להדגיש את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפנייה לקהלים גדולים יותר וגם את הנקודה שנגישות היא לכולם כפי שכתבת על השינויים הטכנולוגיים שכוללים התאמה לדפדפנים שונים ואביזרים שונים (טלפונים ניידים, טאבלטים וכו') ואפילו רזולוציות שונות.
    גם לנו יש תו נגיש שניתן לאתרים שזכאים לו
    http://www.nlprogramming.net/pages/accessabilitystamp.aspx
    תודה יואב- רעות.

    הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *