היום 25.10.2016 – הגיע הזמן לתבוע אתרי ממשלה

אהלן חברים 🙂 זהו פוסט קצר שכתבתי לפני כשלוש שנים, באוקטובר 2013 ותיזמנתי אותו לעליה אוטומטית לאוויר היום בשעה 10:00.

אני מקווה שנכון לקריאת שורות אלה העולם עדיין מתקיים, אני מקווה שהשמאלנים כבר ירדו מהרעיון ההזוי הזה של "פלסטין", אני מקווה שיאיר לפיד כבר עובד בפיצוציה, אני מקווה שהאנשים בכנסת כבר גילו את האופציה של "לחשוב", אני מקווה שכבר דפקתי לפחות אקזיט אחת בהייטק 😉

בכל אופן…. רציתי להגיד לכם שהיום תמה תקופת "ימי החסד" שהעניקו המחוקקים להנגשת אתרי אינטרנט קיימים לבעלי מוגבלויות, וזה אומר שאם החוק עדיין קיים – הגיע הזמן להגיש גל של תביעות נגד אתרי ממשלה. נכון, הפוסט הזה נכתב לפני כשלוש שנים, אך אני סמוך ובטוח שרבים מאתרי הממשלה עדיין לא נגישים לבעלי מוגבלויות ובספק רב אם הם בכלל עובדים בכל הדפדפנים ושלא נדבר על מובייל.

אז גשו לעו"ד טוב… ושיהיה בהצלחה…

יום טוב חברים 😉

לא תאמינו כיצד הפכה פייסבוק לפח הזבל של האינטרנט. צפו!!

אז כמו שאתם מנחשים, הפוסט הזה הוא פוסט זועם על פייסבוק שהורידה את התוכן באינטרנט לזנות. ועל מנהלי האתרים שלא מגדילים ראש ומיישרים קו עם האלגוריתם הזוועתי אך ורק על מנת לקבל טראפיק ולייקים שמבחינתם זה חזות הכל, ועל הדרך גם לדרדר את התוכן לתהומות שעוד לא נראו.

טראפיק זה דבר טוב, אך האם גולש של שניה וחצי שנכנס לקרוא משפט וחצי אכן תורם לאתר? ומה ההשלכות של עידוד תוכן טראשי ברשת שבסופו של דבר גם בא בעוכריהם של כל בעלי התוכן (איכותי וטראשי כאחד). במאמר זה אנסה להסביר ולהציג דוגמאות.

אלגוריתם של חרדת נטישה תמידית

נתחיל משורש הבעיה – ושורש הבעיה הוא כמובן האלגוריתם של פייסבוק. פייסבוק זו רשת חברתית עם חרדת נטישה תמידית, אך עדיין לפייסבוק יש טראפיק מטורף והיא מסוגלת לייצא כמויות אדירות של טראפיק לאתרים, אבל… בעיקר אם אתם מיישרים קו עם האלגוריתם הטראשי. בכל שניה ושניה חושבים שם על כיצד להשאיר אנשים בפלטפורמה ולא בוחלים באמצעים על מנת לעשות זאת.

שלושת האמצעים העיקריים הם:

  1.  – אלגוריתם ממכר אשר גורם לגולשים תמיד לרצות "את הדבר הטוב הבא", לשאוף ללייקים ולמכר אליהם כמו אל סם, מה שגם גורם לאנשים להגיב יותר מהר (מבחינת ביצוע פעולות) וכן מנמיך את הריכוז של הגולשים ומקצר את טווח הזמן בו הם מקבלים החלטות (כמו למשל אם להקליק על כתבה או לא) לשברירי שניות.
  2.  – פייסבוק כמובן רוכשת כל פלטפורמה אחרת אשר נותנת ביס ואפילו הקטן ביותר בקהל שלה, שוב מתוך חרדת נטישה תמידית. הרכישות המפורסמות שביצעה פייסבוק הן כמובן של אפליקציית זיוף התמונות "אינסטרגם" וכן אפליקציית המסרים "ווטסאפ".
  3.  – עידוד לבורות טכנולוגית – כן, זוהי נגזרת של הסעיף הראשון, לפייסבוק יש אינטרס מובהק להשאיר כמה שיותר מגולשי הפלטפורמה בורים מכיוון שזה מתאים למתווה שלה בה גולש מחכה שהחדשות יגיעו אליו ועפ"י הפלטפורמה ישק דבר. וזאת במקום לבחור בעצמו את החדשות שהוא צורך והדברים המעניינים אותו (למשל ע"י התראות דפדפן, קוראי RSS ועוד). פייסבוק רוצה לשלוט בתוכן על מנת שתוכל "להאכלי אתכם בכפית" את מה שהיא רוצה שתאכלו, ונכון לעכשיו מדובר לרוב בטראש "קוויקי" שמשאיר אתכם יותר זמן בפלטפורמה.
פח הזבל של האינטרנט. צילום: פיקסביי. עיבוד פוטושופ שלי

פח הזבל של האינטרנט. צילום: פיקסביי. עיבוד פוטושופ שלי

גנבי הזמן – טראפיק ויהי מה

אחת מתופעות המשנה המכוערות ביותר של אלגוריתם חרדת הנטישה של פייסבוק היא כמובן הקליקבייטס, או בעברית זכה "מלכודות קליקים", אותם כותרות מזלזלות באינטלגנציה של הגולשים הגורמות (לטפשים שביניהם) להקליק ולקרוא במעטפת של "כתבה".

נתחיל עם דוגמה: הנה, כאן בתמונה למשל תוכלו לראות מלכודת קליקים קלאסית, מאקו בעצם יודעים שהתוכן שלהם רדוד וטפשי, ולכן הם רוצים לגרות לכם את הסקרנות של הגולש ולגרום לו להקליק, להעביר אתכם דרך מעברון, עמוד עם 400 פרסומות ושמונים פופאפים… רק כדי לקרוא משפט אחד פשוט "הוא מגדל גור כלבים", זה כמובן עטוף בעוד המון גיבובי שטויות כדי שיראה כמו "כתבה", שאת המהות שלה אפשר לסכם בחצי משפט, וטוב שסיכם עבורנו העמוד "אמ;לק" (ארוך מידי, לא קראתי). כאילו שיואו כזה, הוא גדול ועם שרירים והוא חזק אבל יש לו כלב קטן, מגניבוש כזה… לא!

קליקבייט של מאקו והאימלוק שלו. צילומסך

קליקבייט של מאקו והאימלוק שלו. צילומסך

מלכודות הקליקים הםן בעצם "המלחמה" בין בעלי אתרים עם תוכן רדוד לבין האלגוריתם של פייסבוק, הקרב על המעבר בין פלטפורמה לפלטפורמה, שכן מבחינה מהותית זה מצויין לנתב טראפיק לאתר שלך ולא להשאיר אותו בפייסבוק (על זאת כתבתי בעבר את הפוסט: איזה בסיס נתונים אתה מעדיף להעשיר? של צוקרברג או שלך?), אך באיזה מחיר ואיזה סוג של קהל?

נקודת המוצא של מלכודות הקליקים שהוא שלא שווה להקליק על התוכן שלכם, הוא רדוד ולא מעניין אף אחד, ולכן רוצים בעלי האתרים לדחוף לכם בכוח תוכן טראשי זה ע"י פניה לרגש \ סקרנות וכו'. ישנם אתרי אפילו אתרי קליקבייטס שלמים כגון "פרובוקטור" ודומיו, בהמשך הפוסט אלמד גם כיצד חוסמים אתרים אלו מהפיד שכי שיהיה מזוהם פחות.

אך כמובן לא רק ילדים משתמשים בשיטה נלוזה זו, גם גופי התקשורת הגדולים חטאו בכך, ולדעתי האישית הראשון שהחל את המגמה הוא בכלל אתר "הארץ" עם וטורי הדעה שלו. הרי טורי דעה מציגים את האינטרפטציה של הכותב למידע כביכול דשותי מסויים, הם לא מחוייבים לאמת אלא רק לפרשנות הכותב. אנשים סטייל גדעון לוי, רוגל אלפר ועוד כל מיני "דעתנים" פשוט מעלים בי גיחוך. כתיבה לשם פרובוקציה, לעורר רגש אצל הגולשים, ובמערכת "הארץ" כמובן יושבים בצד השני של המחשב כאשר כל הימנים משתפים את הכתבות, זועמים, מעלים צילומי מסך וכו' ובכך הופכים את הפרובוקציה לשיחת היום למרות שכלל וכלל אינה מידע חדשותי, ובמקרים רבים אפילו אינה משקפת את דעתו (האמיתית) של הכותב, שכתב אך ורק לשם הפרובוקציה והטראפיק.

את התופעה לדעתי לקח כמה צעדים קדימה האתר "פרובוקטור" שרובו ככולו מלא בתוכן קליקבייטי אותו הוא מפיץ בקבוצות ספציפיות ע"י יוזרים פיקטיביים, שם לא בודקים דבר קטן ופשוט… כתובת ה-URL של האתר, ומתעלמים מהכתבה מיד, שכן בד"כ בקבוצות בהן מפיצים הפיקטיביים של פרובוקטור את הטראש שלהם הן אמוציונליות יותר, "זירות חיכוך" (בדכ" בין ימין לשמאל) ועוד, וכפי שכבר כתבתי, ההחלטות של הגולש מתקצרות לשברירי שניה, במיוחד בקבוצות אלו. מה שמביא לאתרי הטראש טראפיק על אוטומט.

כדי למנוע פיד מזוהם, פשוט חסמו את כל אתרי הטראש ע"י כמה הקשות פשוטות כאשר אתם רואים תוכן זה בפיד שלכם. איך זה עובד? הרבה מהאתרי הטראש כאמור מריצים אפליקציות על מנת להפעיל את היוזרים הפיקטיביים שלהם ולהפיץ את השטויות האלה בקבוצות, אתם יכולים לחסום תוכן כפ"ע אפליקציה או עפ"י עמוד. ראו למשל בצילומסך הבא כיצד חסמתי את כל התוכן מאחד הנספחים של אתר הספאם israsport.

חסימת תוכן מהפיד בפייסבוק. צילומסך

חסימת תוכן מהפיד בפייסבוק. צילומסך

אז בפעם הבאה שאתם רואים תוכן של מלכודות קליקים עלובות… פשוט לחצו על החץ הקטנה בצד ותגדירו לפייסבוק לחסום מהפיד שלכם תוכן טראשי ממקור זה. מנסיון… זה משפר את הפיד פלאים. בתוך שבוע גג הפיד שלכם יהיה הרבה פחות מזוהם. אתרים שאני באופן אישי ממליץ לכם לחסום:

  • provokator.co.il
  • israsport.co.il
  • spaly.net
  • quickim.co.il

ארבעת אלו כבר יחסמו לכם רוב מוחלט של הזוהמה בפיד, אך כמובן חזרו על פעולה זו בכל פעם שאתם רואים כותרות "מגרות" מכתובות URL משונות שצצות כפטריות אחר הגשם. עשיתי גם אנלייקים לעמודים של לא מעט גופי תקשורת מוכרים בגלל שימוש חוזר ונשנה בקליקבייטס, מכיוון ששימוש קבוע בקליקבייטס מבחינתי כגולש מעיד על היעדר תוכן איכותי, ולכן הולכים על המפלט הנחות של מלכודות קליקים. וזה מביא אותנו לנקודה הבאה שהבטחתי לדון בה בפוסט זה…

רק אבהיר לפני סיום פסקה זו מדוע בחרתי לקרוא לה "גנבי הזמן" – כאשר גורמים לגולש (טיפש ככל שיהיה) לבזבז את זמנו על מנת לקרוא שטות ועל הדרך לעבור מסכת פרסומות שבמקרה הטוב לאחריה יבוא משפט וחצי מהותי או לעיתים לא נדירות בכלל ידיעה מפוברקת… לראות עיני זה עושקים לו את הזמן, וזמן שווה ערך לכסף  במקרה הפחות וטוב, והרבה יותר מכסף במקרה הריאלי. ולכן כותרת הפסקה.

האם השטות הזאת בכלל עוזרת לאתר או מזיקה?

אז כאן זה מאוד תלוי, האם אתה אתר קקיוני אשר בוחר לנוע מחלטורה לחלטורה ולהיות זמני לאורך כל חיי האתר או לבסס טראפיק וקהל איכותי לאורך זמן? שלא תבינו לא נכון, עבור גנבי הזמן אתרים כאלו יכולים להוות אחלה הכנסה מהצד, או לאתרים חדשותיים שרוצים לרדת לזנות בשביל הכאן והעכשיו. אך קוראי הבלוג הותיקים יודעים שכאן אני פנה בעיקר אל בעלי עסקים, ולבעלי עסקים יש לדברים האלה השלכות ממש לא טובות.

בואו נפתח סוגריים, אני ממליץ לכם בשלב זה לקרוא גם את הפוסט שכתב אנידור חקק בבלוג שלו לגבי ההשלכות של קליקבייטס על האתר. בגדול אם אתם מנהלים תר תוכן איכותי זה יכול מאוד לדפוק אתכם מכיוון שאחד הפרמטרים באלגוריתם של גוגל הוא זמן שהייה, וברגע שרוב מוחלט של הגולשים שוהה אצלכם באתר 2-5 שניות זה יכול לדפוק אתכם מאוד. אבל כמובן שבעלי תוכן איכותי בד"כ לא עושים קליקבייטס…. וחוזר חלילה…

במידה ויש לכם אתר עסקי המפעיל גם בלוג (ובלוג איכותי זה זהב לשיווק שלכם באינטרנט), מעבר לכך אתם ממתגים את האתר (והעסק) שלכם כשטות חולפת ולא רצינית אשר כל המהות שלו היא "קליק וגמרנו". כן… אתם יכולים גם לשים לייטבוקסים של הרשמות למיניהן, לייק לעמוד בפייסבוק וכו', אבל למה שגולש של שניה וחי שרק רצה לראות את הכותרת ולחזור לדבר הטוב הבא בפיד שלו בפייסבוק יבצע אצלכם פעולה? נקודה למחשבה…

ברגע שאתה מספק תוכן איכותי ולקהל יעד מסויים (שוב, אני יוצא מנקודת הנחה של אתר העסק), הקהל כבר ימצא את הדרך לקבל ממך עשכונים מרצונו החופשי, הוא יחזור לקרוא אצלך בבלוג ולא מתוך כפיה או סקרנות, אלא מכיוון שהוא מעוניין במידע שאתה מספק, כל מה שאתה צריך לדאוג לו זה UI סביר פלוס, לא יותר מזה.

ופסקה קטנה עבור המאגניבים שקוראים את הפוסט הזה

כן, כנראה שגם כמה מאגניבים קוראים את הפוסט הזה ואומרים לעצמם "אבל זה עובד", נו… אלו שיש להם חשבון פעיל בטוויטר, אלו שמאוננים מול המראה, אלו שיש להם מאות ואולי אלפים של לייקים על כל סטטוס שיותר מחצי מהם יוזרים פיקטיביים… אז תקשיבו חמודים, גם לגנבים "זה עובד" – בשורה התחתונה הם נכנסים לדירה ומוציאים ממנה הון של עשרות אלפי שקלים בפחות משעה, עסק משתלם לא? וכפי שכתבתי, כל עוד התוכן לא מוצג כמהותו ומרמה אנשים להקליק – מדובר מבחינתי בגניבת זמן המהווה שווה ערך לכסף.

עוד כמה פינות לא סגורות בפוסט הזה

  1.  – לא התייחסתי לעניין הפרסם בפייסבוק – נכון, אחד השיקולים (החשובים אפילו) של פייסבוק זה גם לעודד אתכם לקדם תוכן בתשלום, ולדעתי זה עדיף על פני הונאת גולשים, טראפיק מצומצם ואיכותי שווה הרבה יותר מאנשים פטתים עם אייפון ורוד שהקליקו על כותרת מטומטמת כדי לשהות אצלכם באתר שניה וחצי ולעזוב. וב- power editor של פייסבוק יש לא מעט אפשרויות לטרגט קהל יעד כזה.
  2.  – פלטפורמות המלצות תוכן – שוב, אני מדבר כאן רק לגבי תוכן איכותי, אתם יכולים להשיג אחלה טראפיק ממוקד ע"י ממשקים כמו אאוטבריין וטאבולה ופילו להכניס אותם לקהל היעד שלכם ע"י פיקסל באתר. מעניין אותי איזה קהל יעד משיגים ע"י פיקסל תרי הקליקבייטס XD.
  3.  – האינטרנט מוצף בתוכן טראשי, וזכותו של כל אחד לצרוך כל מה שהוא רוצה, אך העניין עם מלכודות קליקים זה שהגולש לא באמת יודע מה הוא צורך, מבלבלים, אותו, עובדים לו על הרגש, וגונבים לו את הזמן. זה במקרה הטוב "הונאה", כל תוכן וטראפיק הוא לגיטמי כל עוד הגולש יודע לקראת מה הוא הולך. נכון, בד"כ טפשים לוחצים על קליקבייטס, אך האם עצם היותו של אדם טיפש זו סיבה לגיטימית להונות אותו?
  4.  – רוב מוחלט של תוכן הקליקבייטים הוא בכלל מתורגם מחו"ל ולא מקורי, כך שאם האנגלית שלכם ברמה סבירה ואתם אוהבים טראש… אתם יכולים כבר לצרוך אותו חודש לפני מאתרים בחו"ל ועל הדרך גם לשפר את האנגלית שלכם.

עד כן להיום, בהתחש בעובדות שהפוסט הזה מונה כבר מעל ל-1600 מילים וגם פרסמתי אותו באמצע גמר הגביע, ואם קראתם עד כאן… אז כנראה שאתם אוהבים את התוכן בבלוג, לקרוא את הפוסט הזה לוקח לפחות 5 דקות (300 שניות) שזה במקרה הכי גרוע פי 150 יותר זמן שהייה מתוכן טראשי. איי רסט מיי קייס 😉

נתראה בפוסט הבא בו אנסה להסביר על שיטות בהן ניתן למנף תוכן איכותי ולמשוך אליו טראפיק ממוקד עבור העסק שלכם.

יואב.

הפרטיות מול הטכנולוגיה – גוגל תאלץ להסיר מידע אמיתי מתוצאות החיפוש שלה

בשבוע שעבר קיבל בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי החלטה מאוד שנויה במחלוקת, על פיה תחוייב גוגל להיענות לבקשות של הסרת מידע מטעם אנשים פרטיים, גם אם המדובר הוא בפסק דין בו בו מוזכר שמם, לטוב או לרע. להחלטה זו יש לדעתי השלכות רבות, ואותן אנסה לנסח בקצרה בפוסט הבא.

ראשית אתייחס למהות של גוגל מראות עיני: לדעתי גוגל שם לעצמו למטרה להנגיש את כל המידע בעולם הפיזי, ע"י הטכנולוגיה – אל העולם הוירטואלי, ולאפשר להגיע אל כל פיסת מידע כמה שיותר בקלות. את בית המשפט האירופי כנראה לא כ"כ מעניין שרוב מוחלט מתוצאות החיפוש של גוגל מבוססות על רובוט (שמבוסס על אלגוריתם מסויים), והוא מציב כאן סתירה בין חופש המידע לבין הזכות לפרטיות.

נפתח עם המהות של הטכנולוגיה וכיצד התוצאות האוטומטיות מתפרשות ע"י האדם

כפי שציינתי, רוב מוחלט של תוצאות החיפוש מבוססות על אלגוריתמים וזחלנים הפועלים באופן אוטומטי, מטרתה העיקרית של גוגל היא להביא למשתמש את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר ובמינימום זמן, גם אם שאילתת החיפוש היא שמו של אדם המסויים, עדדין הרובוט של גוגל שואף להציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבורו.

זה נכון שאפשר לעשות מניפולציות על האלגוריתם של גוגל, זהו תחום שלם שנקרא קידום אתרים (SEO), אך עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל אופן מדובר במקרה רלוונטי.

על מנת לנתחיל לנתח, ניקח את המקרה שבגינו התחילה כל המהומה – אזרח ספרדי פנה בבקשה להסיר מידע על מכירה פומבית של בייתו שעוקל, ומכשסירבו גוגל לעשות כן – הגיע העניין להליכים משפטיים שהגיעו עד לפסיקה הנ"ל.

אז האם במקרה הזה גוגל הציג תוצאות נכונות ואמיתיות עבור שאילתת החיפוש של שמו של אותו בן אדם? כן. האם נעשתה כאן פגיעה בפרטיות? ספק, שכן מדובר בפסיקה משפטית (עיקול הבית) ועד כמה שידוע לי, זהו מידע המוגדר בקטגוריה של "זכות הציבור לדעת".

הזכות לפרטיות ומניפולציות על האלגוריתם של גוגל

אל מול תוצאות החיפוש המבוססות על מידע אמיתי – יש גם לקחת בחשבון את התוצאות המבוססות על מידע שאינו אמיתי, מתחרים עסקיים, פוליטיים וכיוב' יש לא מעט, ויש גם כאלו שמשחקים מלוכלך.

למה אני מתכוון? בקלות אפשר להקים "אתר לוויין" על מתחרה, שיציג עליו רק כתבות שלישיות (וגם שקריות) ולהעיף אותו לתוצאות החיפוש הראשונות בגוגל, שכן שאליתת חיפוש שהיא ביטוי מדוייק של שמו של אדם מסויים, אינה מהווה בד"כ ביטוי תחרותי, ודי קל לעלות לתוצאות ראשונות בביטוי זה ואף להפעיל מניפולציה על מנגנון ההשלמה האוטומטי של גוגל. במקרה הזה לדעתי לגיטימי לחלוטין שגוגל יתערבו ידנית ויסירו שקרים ומניפולציות מתוצאות החיפוש.

הסתירה בין חופש המידע לפרטיות

גוגל אכן מהווה כיום כ"אח הגדול" של האינטרנט, אולי בשילוב קטן עם פייסבוק (וגם רוב התוכן והמידע בפייסבוק מתאנדקס בגוגל), רק מה, שכאן אין במאי מסויים שקובע מה יראו ומה לא, הבמאי הזה נקרא "אלגוריתם", ועל פיו ישק דבר. אתה האלגוריתם ניתן להניע כיצד שרוצים, יש כאלו שיתקלו בפחות קשיים ויש כאלו שיותר, הכל כמובן תלוי בביטויי החיפוש ובמטרה, אבל בשורה התחתונה… הכל אפשרי!

בואו נביא סיטואציה אחת בה החוק לא ממש תקין: בעל עסק מסויים מראיין אנשים לעבודה, נגיד למשרת מנהל מכירות, אחד מהם הורשע בהונאה, ישב כמה שנים בכלא (וע"י כך ריצה את עונשו לחברה), לאחר היציאה מן הכלא ביקש להסיר את הרשעתו מגוגל, ואכן כך נעשה. ע"י חיפוש באינטרנט אותו בעל עסק לא יוכל יותר לדעת האם הוא יעסיק נוכל בפוטנציה או אדם הוגן מן השורה, שכן גוגל זהו כלי נפלא על מנת לבדוק ולוודא דברים אלו בתוך דקות. מדוע שבית המשפט ימנע ממעסיק כלי נהדר זה?

סיטואציה שניה: אדם בחופשה בחו"ל שהשתכר וביצע כמה שטויות בפומבי שכמה תיירים "נחמדים" דאגו לצלם עם הטלפון ולהעלות ליוטיוב, הדבר הפך ויראלי ושמו של הבן אדם נקשר עם הסרטון, אט אט עלו אייטמים "באתרי הלייקים" (שבקרוב, אגב, אקדיש להם פוסט שלם) ושמו של אותו אדם מופיע באתרים ואלוי אפילו פחות מזה – בטוקבקים של אותן כתבות, מה שגםם גורם לגוגל במקרים מסויימים להקפיץ כתבות על שמו של אדם מסויים בראש תוצאות החיפוש.

סיטואציה שלישית: אדם אנונימי כמעט לחלוטין הגיב בפורום מסויים או בפייסבוק בשמו המלא תגובה די מטומטמת לדיון מסויים, הוא היה צעיר ועדיין לא ידע כ"כ על מה הוא מדבר באותו הקשר, אותה תגובה הוציאה אותו בור ובתוצאות החיפוש של גוגל (עבור שאילתת שמו) עולה אותו דיון שאיך נאמר בעדינות… מוציא אותו לא ממש טוב. מיותר לציין שלאחר כמה שנים אותו אדם התפקח ומבין את הדברים יותר לעומקם ורואה אןתם בפרספקטיבות שונות כיום.

אותו אדם הולך לראיון עבודה והמעביד שלו מריץ עליו גוגל… ורואה את השרשור הנ"ל שספק מאוד מאוד (מאוד!!) גדול אם משקף משהו עליו כיום, ועל כך יש מצב שאותו מעסיק יפסול את עבודתו של הנ"ל על בסיס… כולם בעצם. האם באותו מקרה לגיטימי לפנות לגוגל בבקשה להסרת תוצאות חיפוש? שוב… גם כאן אני חושב שכן.

מה גם שלאותו דיון יכולות להיות לא מעט תגובות (דבר שאגב ממנף מתוצאות החיפוש בגוגל), ותגובות ברשת (ולא משנה על איזו פלטפורמה) ברוב המקרים משקפות אם \ במקרה הטוב, את ההשקפה של אותו גולש שכתב אותן וספק רב אם לא שקריות או באות על מנת לשרת אינטרס מסויים של אנשים ששילמו לטוקסקיסטים \ מטעמם.

האם האחריות על גוגל או על בעלי פלטפורמות התוכן?

גוגל הינו מנוע חיפוש שאינו מייצר תוכן, אלא מנגיש לגולשים תוכן מרחבי הרשת בקלות, זהו יעודו. אותו אדם שנפגע מתוצאת חיפוש מסויימת, האם מן הראוי שיפנה לפלטפורמה על מנת שתסיר את תוצאותיו, או למנוע החיפוש שמעלה באופן אוטומטי את הקישור לפלטפורמה כזו או אחרת עבור שאילתת שמו. נקודה למחשבה…

לסיכום

בשורה התחתונה, ברוב מוחלט של המקרים מדובר במידע אמיתי, מידע מפוברק אכן נכלל ולא מעט בתוצאות החיפוש, אך בדרך כלל בהקשר של ביטויים עסקיים ולא בהקשר של אנשים פרטיים, למרות שזה אכן יכול לקרות מבחינת קוד \ אלגוריתם. כאן אכן מגיע מבחן לא פשוט לבתי המשפט ברחבי העולם (שאני מאמין שקראו את פסק הדין של תקדים זה), למצוא את האיזון בין פרטיות לגיטימית לבין זכות הציבור לדעת וחופש המידע שמאפשר לנו האינטרנט.

אוקיינוס המידע האינטרנטי הולך ומצעתם בעשרות ואף מאות מליוני דפי מידע בכל יום, וגוגל הוא זה שנותן לנו ולנווט ביניהם בקלות וביעילות, אך זה לא הופך אותו נושא באחריות של בעלי הפלטפורמות או של אלגוריתם רובוטי מסויים שבשורה התחתונה נועד על מנת להציג תוצאוות מהימנות ורלוונטיות.

עם זאת, כל עוד מניפולציות קוד כאלו ואחרות יכולות להשפיע בצורה שקרית ולהציג מידע כוזב בתוצאות החיפוש, יש בהחלט לשקול התערבות ידנית לאחר ניתוח סיטואציות כאלו ואחרות לעומק.

אוטומטיק מגייסת 160 מיליון דולר, ואני טיפה מודאג

לפני כשבועיים השלימה חברת אוטומטיק (חברת האם של וורדפרס) סבב גיוס של 160 מליון דולר, לפי שווי שוק של 1.16 מיליארד דולר. זהו פוסט שיושב לי כבר שבועיים בטיוטה (ברמת כותרת בלבד), ואני מקווה שסוף סוף יהיה לי זמן ומוד לכתוב אותו, ובכלל להתניע את הבלוג מחדש … 😉

אז כידוע, וורדפרב הינה הפלוטפורמה הפופולארית ביותר בעולם לבניית אתרים, הערכות בענף מדברות על 19%-22% מכלל אתרי האינטרנט בעולם שעובדים על וורדפרס ולדעתי היד עוד נטויה, של הקוד הפתוח בכלל ושל וורדפרס בפרט.

הפעם האחרונה בה גייסה אוטומטיק כסף היתה בשנת 2008, אז הצליחה לגייס 12 מליון דולר, עפ"י הצהרת הקודקודים בחברה – הכסף ילך לשיפור וייעול התשתיות ולפיתוח כלים חדשים, מה שאכן עשתה וורדפרס עד עתה ושחררה רבים ממוצריה בקוד פתוח לכל מאן דבאי. אז למה בכל זאת אני קצת מודאג?

כידוע, משקיעים לא אוהבים לפזר כסף סתם ככה, בטח לא סכום של 160 מליון דולר, ומתישהו ירצו לראות פירות מההשקעה, זה יכול לבוא בהמון דרכים ואני מאוד מקווה של על חשבון המערכת הנהדרת הזו.

אוטומטיק ידועה כאמור בזכות וורדפרס ואת פעילותה אפשר לחלק לשני חלקים: האחד wordpress.org, שם משחררת אוטומטיק את קבצי המערכת בקוד פתוח וכן המון תוספים יעילים, והשני הוא פלטפורמת הבלוגים wordpress.com, שם יכול כל אדם לפתוח בקלות בלוג \ אתר ולתפעל אותו מבלי גישה לקוד הליבה.

כפי שאני מאוד מקווה, וורדפרס תלך על הכיוון של יצור מזומנים מפלטפורמת הקום ולא מפלטפורמת האורג, שכן כאן זה כבר פרצה מסוכנת, ולמה? אוטומטיק יכולה בקלות להפוך למפלצת מידע ע"י שתילה של כלים חבויים ששותים נתונים על אתרי אינטנרט בתוך קוד הליבה של וורדפרס אורג, דבר שאני 0ובטוח שעוד רבים שמשתמשים במערכת) ממש לא רוצים שיקרה, עם דטהבייס כזה עצום אפשר לעשות המון, במיוחד שמדובר בד"כ באתרים עסקיים, והמון אנשים ילטשו אליו עיניים.

בקצת דיונים שהייתי שותף להם באינטרנט, כמה אנשים אף העלו את הנושא שאולי וורדפרס תהפוך להיות בתשלום (רשיונות), אך זה דבר שלדעתי לא יקרה ורחוק מאוד מהמציאות, שכן זו תהיה ירייה ברגל לחברה שהתפרסמה במיוחד בכלל מוצרי הקוד הפתוח שלה, וכן אני מאין שלחברה יש גם אידאולוגיה, ולא רק רצון לשבת על הר של מזומנים.

מה שכן, אם הייתי בנעלי המנכ"ל, הייתי אולי חושב לכיוון של פלאג תוכנית שותפים דיפולטיבי, שיהייה מתחרה ישיר לתוכניות שותפים גדולות כגון Adsense של גוגל ודומיו. למה אני מתכוון? וורדפרס יכול להטמיע פלאג דיפולטיבי (כמו אקיזמט למשל) שבלחיצת כפתור מפעיל לך תוכנית שותפים שמשתלבת בבלוג שלך.

תארו שלכם שאתם פותחים אתר חדש בוורדפרס, ובלחיצת כפתור אחת וחיבור לחשבון הוורדפרס שלכם (בדיוק כמו אקיזמט) – שיר מופיעות לכם מודעות באתר ואתם מתחילים להרוויח כסף, אני מאמין שעם הכוח של וורדפרס (קום+אורג עמובן), תוכנית שותפים זו יכולה להיות פופולארית מאוד ולהכניס לחברה מאות מליונים בשנה, כך שהיא לא תצתרך יותר לגייס כסף, ותוכל להשקיע עוד ועוד בפיתוח המוצר ולשפר אותו, ואולי אף לפתח גם מוצרים חדשים.

מה גם שכמובן בעלי האתרים ירוויחו מכך, שכן זו תוכנית שותפים, ומעבר לכך כל העולם של שיווק באינטרנט יפתח יותר בקלות גם לאנשים באינם בעלי רקע, בדיוק כמו שוורדפרס פתחה את הקמת האתרים לקהל רחב הרבה יותר.

בשורה התחתונה

אני חושב שאחרי הכל אוטומטיק, בניגוד להון חברות אחרות (כמו פייסבוק למשל) היא חברה עם "מצפן מוסרי" שלא יעלה לה הכסף לראש ואכן תמצא את האיזון הנכון בין תזרים טוב לבין תרומה לקהילת המפתחים ומבלי לפגוע בה בצורה כזו או אחרת. למרות שכפי שההיבטוריה מוכיחה, איפה שמעורב הרבה כסף וכוח, זה פתחוןלעיוורן מוסרי. ימים כמובן יגידו.

פאנל מיוחד לקראת הבחירות – כיצד יכבשו המפלגות הישראליות את הרשת?

כנס בנושא בחירות בעידן האינטרנט – איך יכבשו המפלגות הישראליות את הרשת?

מנהלי מדיה, דוברים ועוד יתכנסו ביום ראשון הקרוב, 25/11 לפאנל מיוחד לקראת הבחירות- איך יכבשו המפלגות הישראליות את הרשת? הכנס, מטעם "מרכז 013 נטוויז'ן לחקר האינטרנט והחברה של המסלול האקדמי המכללה למינהל",  יתקיים ב-25/11 בקמפוס המכללה בראשון לציון.

בחירות ברשת

בחירות ברשת

הבחירות בארה"ב הסתיימו ברגע בו צייץ הנשיא הנבחר ברק אובמה בחשבון הטוויטר שלו את המשפט – "ארבע שנים נוספות" – ציוץ שהפך בין רגע לאחד הציוצים הפופולאריים ביותר ב"היסטוריה" של טוויטר. קדמה לכך מערכת בחירות דיגיטלית סוערת. כעת, ורגע לאחר שוך רוח הבחירות בארה"ב, נתכנס לבחון כיצד צפויים המועמדים הישראלים בבחירות לכנסת הקרובה לעשות שימוש ברשתות החברתיות. הכנס יבחן מה כבר נעשה? ומי מהם יהיה לבסוף "המנצח הדיגיטלי" של בחירות 2013.

הכנס, שיקיים "מרכז 013 נטוויז'ן לחקר האינטרנט והחברה של המסלול האקדמי המכללה למינהל", יעסוק בנושא הבחירות בעידן האינטרנט וידון בסוגיית האסטרטגיה הדיגיטאלית והטכנולוגיה שבבסיסה – על פיה פועלות המפלגות הישראליות. בכנס, שאותו ינחה פרופ' יוסי רענן מביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, העומד בראש המרכז,  ישתתפו:  עמיחי סרגובי, מנהל תחום הדיגיטאל במפלגת העבודה; רועי דויטש, מנהל הניו-מדיה של מפלגת יש עתיד; אשלי פרי, סמנכ"ל ההסברה של מפלגת ישראל ביתנו; נמרוד דוויק, מנהל האינטרנט של מפלגת מרץ;  עומר אנגלשטיין, דובר המפלגה של  מפלגת העצמאות; וכן רותי ברנדמן, מנכ"לית מכון המחקר ברנדמן בע"מ, שתרצה על מחקרים באינטרנט.

מטרתו של מרכז 013 נטוויז'ן לחקר האינטרנט והחברה במסלול האקדמי המכללה למינהל, היא לחקור ולהבין את מהפיכת המידע ולנסות לצפות לאן ואיך היא תתפתח בהמשך דרכה. המרכז מהווה מוקד מידע ומחקר רב-תחומי ובין-תחומי. הוא מדגיש בפעולתו את השילוב של האינטרנט בכל תחומי החיים, ובפרט את תרומתה של הרשת לפישוט תהליכים, יתר דמוקרטיזציה של החברה והנגשה של המידע העולמי לכל אדם בישראל.

הכנס יתקיים ב-25/11 מהשעה 17:00 ועד 20:30 לערך בבניין ג', אולם 227, המסלול האקדמי המכללה למינהל. דרך יצחק רבין 7, ראשון לציון.

הכניסה לקהל הרחב חופשית ומותנית בהרשמה מראש.

לתיאום, פרטים והרשמה:

רוני: 0522553364 או בלניק הזה.

גוגל משיקה את נקסוס 4 – המלאי אזל בתוך שעה

הסמארטפון החדש של גוגל שובר שיאים חדשים – סולד אאוט בתוך פחות משעה מרגע ההשקה! הסמארטפון החדש של גוגל וחברת LG היה זמין בחנות google play למספר דקות (פחות משעה) עד שאזל המלאי, הזוכים המאושרים כנראה כבר ממש מצפים לקבל אותו בדואר! לכל השאר השאירה גוגל עמוד נחיתה מסוגנן המזמין אתכם להשאיר כתובת מייל ולקבל התראה ברגע שמלאי חדש יהיה זמין.

המכשיר מוצע במחיר התחלתי של 299 דולר, שזה פחות או יותר חצי ממחיר הצעצועים של אפל, והתמורה – הרבה יותר גדולה, הנה חלק מהמפרט של המכשיר.

נקסוס 4. צילום: google play

נקסוס 4. צילום: google play

מסך:

  • 4.7" diagonal
  • 1280 x 768 pixel resolution (320 ppi)
  • WXGA IPS
  • Corning® Gorilla® Glass 2

קישוריות:

  • WiFi 802.11 a/b/g/n
  • Bluetooth
  • NFC (Android Beam)
  • Unlocked GSM/UMTS/HSPA+
  • GSM/EDGE/GPRS (850, 900, 1800, 1900 MHz)
  • 3G (850, 900, 1700, 1900, 2100 MHz)
  • HSPA+ 42
  • Wireless charging
  • SlimPort HDMI

מימדים:

  • 133.9 x 68.7 x 9.1 mm
  • 139g

זיכרון ומעבד:

  • 8GB or 16GB (actual formatted capacity will be less)
  • 2 GB RAM
  • Qualcomm Snapdragon™ S4 Pro CPU

מצלמה:

  • 8 מגה פיקסל ראשית
  • 1.3 מגה פיקסל קדמית

הסמארטפון החדש מבוסס כמובן על ג'לי בין (אנדרואיד 4.2) ולמי שרוצה לראות אותו בפעולה, יש גם סרטון, לא רשמי אמנם אבל די ממצה.

ועכשיו הימורים, תוך כמה זמן אתם אומרים שאחד כזה עולה באיביי ע"י אחד מאלו שהספיקו לרכוש ברכישה המוקדמת? 🙂

מנכ"ל משרד התמת הכריז על מודל חממות לקידום תעשיית הניו מדיה והקולנוע

מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי הכריז היום במהלך כנס  InTV: "בחודשים הקרובים נשיק מודל חממות חדשני לקידום תעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והניו מדיה בישראל".

אראל מרגלית, מייסד קרן ההון סיכון JVP:  "בשנת 2013, נקים מרכז הייטק חדשני בנגב, בשיתוף משרד התמ"ת ואוניברסיטת בן גוריון,  שייצר אלפי מקומות עבודה וישאיר צעירים וסטודנטים בנגב אחרי לימודיהם באוניברסיטה. רק כך נוכל לדאוג שמרכזי החדשנות לא יהיו רק בהרצליה ותל אביב אלא גם בפריפריה."

מוקדם יותר הבוקר, נאם שר התמ"ת שלום שמחון בכנס ואמר כי: "משרד התמ"ת רואה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה תעשייה מחוללת תעסוקה ופועל לעודד אותה."

שולחן עגול לקידום תעשיית הטלוויזיה והניו מדיה התקיים היום בירושלים בהובלת מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי וד"ר אראל מרגלית, מייסד  JVP. השניים, נפגשו עם בכירים בתעשיית הקולנוע והניו מדיה העולמית, במסגרת כנס intv שנערך ע"י חברת קשת ברובע המדיה של JVP בירושלים.

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, שייצג את הממשלה באירוע, ביקש לשמוע מבכירי התעשייה העולמית כיצד הממשלה יכולה לסייע ליזמים והמפיקים בתחום להשתלב ולהחיות את תעשיית הקולנוע הישראלית, בה צמצמה הממשלה את ההשקעה בשני העשורים האחרונים, כמו גם בתחום הניו מדיה. "הקמנו יחידה חדשה לקידום הקולנוע והניו מדיה הפועלת במשרד התמ"ת לקידום התעשייה הישראלית בתחומים הללו. במשותף עם משרד האוצר, אנו פועלים לייצר שורה של תמריצים למשקיעים הבינלאומיים והסדרת סוגיות הנוגעות לסיכון וביטוח." אמר קדמי למשקיעים והמפיקים וסיפר על השקת פיילוט משותף עם עיריית חיפה למיזם שיעניק עד 600 אלף ש"ח לפרויקטים בתחום הקולנוע והטלוויזיה שיתבצעו בעיר. קדמי אמר למפיקים והמשקיעים – "אנו כאן כדי להקשיב. כל דבר שאתם זקוקים, אנא ספרו לנו."

מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. צילום: גדעון בלמקר

מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. צילום: גדעון בלמקר

במהלך הדיון, חשף קדמי את תכנית משרד התמ"ת להשיק מודל חממות, בדמות המודל הקיים בלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, לקידום תעשיית הניו מדיה הקולנוע והטלוויזיה, שיפעל תחת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת. המודל, מתוכנן לפעול בדומה למודל הקיים של לשכת המדען הראשי, המסייעת בקידום טכנולוגיות בתחום הרפואה, הסביבה, המים וההייטק.

אראל מרגלית, מייסד קרן ההון סיכון JVP: "היום הוא יום של בשורה: משרד התמ"ת הודיע על הקמתם של חמישה מרכזים חדשים לקידום ההיי טק בישראל.  יחד עם זאת, נדרשת עוד עבודה רבה לקידום וחיבור ההיי טק לאוכלוסיות ואזורים שאינם נהנים כיום מפרותיו. זו משימה חשובה שיכולה להוביל צמיחה כלכלית משמעותית בישראל. ישראל ידעה לייצר תמריצים מצוינים לתעשיית ההי טק כבר לפני שני עשורים אך בכל הנוגע לתחומים שאינם טכנולוגים, אנחנו עדיין בפיגור. עלינו להציב מטרה חדשה ואטרקטיבית שתאפשר לישראל להתחרות מול מדינות שונות בתחומי ההפקה של קולנוע וטלוויזיה. אפיקי התחרות החדשים שעל ישראל להציע, באמצעות התמריצים, לחברות מחו"ל, יכולות לאפשר לנו להוביל ולייצר את הדבר הגדול הבא, אצלנו בישראל. בשנת 2013, נקים מרכז הייטק חדשני בנגב, בשיתוף משרד התמ"ת ואוניברסיטת בן גוריון,  שייצר אלפי מקומות עבודה וישאיר צעירים וסטודנטים בנגב אחרי לימודיהם באוניברסיטה, מבלי שיחפשו פתרונות תעסוקה במרכז הארץ. רק בדרך הזו, נוכל לדאוג שמרכזי החדשנות לא יהיו רק בהרצליה ותל אביב אלא גם בפריפריה."

במהלך השולחן העגול, נשאל מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי ע"י אחת מנציגות התעשייה: "אתם מציגים לנו כאן תמונת מצב מאד נעימה ואטרקטיבית אך נשאלת השאלה – איך נוכל להמשיך ולקדם את הפרויקטים המשותפים לכשנחזור אל ארצות המוצא שלנו?" קדמי, שמאד שמח על ה'הרמה להנחתה', השיב בקול משועשע: "אני מודה לך ששאלת את השאלה שתיאמנו ביננו לפני הדיון" ואז הגיב ברצינות כי: "משרד התמ"ת מחזיק באמתחתו משרד חוץ קטן הכולל למעלה מ 40 נציגים סביב לגלובוס. הנספחים המסחריים, מצויים בקשר שוטף ויום יומי עם מטה משרד התמ"ת וישמחו ללוות את היזמים והמשקיעים – צעד, צעד- על מנת לקדם את הפרויקט המשותף ולהבטיח את הצלחתו".

פלאריום הישראלית משיקה את Stormfall: Age of War

פלאריום הישראלית משיקה משחק חדש לפייסבוק. משחק המלחמה Stormfall: Age of War מביא את חווית המלחמה בימי הביניים לפייסבוק ובחינם.

הרצליה, 1 בנובמבר, 2012: פלאריום, מחברות פיתוח משחקי הרשתות החברתיות הצומחות בעולם, השיקה משחק חדש לרשת הפייסבוק: Stormfall: Age of War. המשחק Stormfall מחזיר את השחקן לימי הביניים ומאפשר לו לבנות את הטירה שלו, לתכנן אסטרטגיות, שיתופי פעולה עם שחקנים אחרים על מנת לשמור על כס המלכות שלו באימפריה המתפוררת. השחקנים ב- Stormfall מובלים אל תוך עולם אפל, עולם של קסם וכישוף עתיק, דרקונים, ולוחמים שמשימתם להשיב את Stormfall לגדולתה. המשחק זמין בכתובת:

https://apps.facebook.com/stormfall/

"בעקבות ההצלחה המסחררת של משקי הפייסבוק הקודמים שלנו, Total Domination ו- Pirates: Tides of Fortune, פלאריום ממוקדת בלהביא את הדבר הגדול הבא לעולם משחקי הפייסבוק עם  ההשקה של Stormfall: Age of War", אומר אבי שלל, מנכ"ל פלאריום. "הסיפור של Stormfall צפוי להוות מקור משיכה לגיימרים ברחבי העולם ואנו מצפים מאוד להציג בפניהם את עולם הפנטזיה החדש שיצרנו בחברה".

Stormfall מספק לשחקנים משחק אסטרטגיה בזמן אמת ומאפשר להם לרכוש משאבים תוך כדי מלחמה בממלכות אויבות, פשיטות, מסחר, דרך שותפויות עם לורדים עמיתים, ומציאת דרכים לשרוד בעולם של קנוניות ומלחמה.

חווית המשחק:

  • המשחק מתורגם לשפות ובדיבוב של אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, גרמנית, טורקית ורוסית.
  • עדכונים יעלו על בסיס קבוע על מנת לאפשר לשחקנים להתעדכן כל העת.
  • הטירה תיבנה מאפס עם מכרות, חוות, גילדות ושווקים.
  • ניתן לרכוש שלושה משאבים עיקריים: מזון, זהב וברזל.
  • ניתן לבקר בטירות יריבות של שחקנים בעולם על מנת לערוך השוואות.
  • המשחק כולו יהיה עם קריינות.
  • ניתן להגן על הטירה לבד או עם שותפים.
  • אתה יכול לרכז צבאות למלחמה על הכתר, לגייס ברברים, אבירים, דרקונים, אנשי צללים שיצעדו להגנה על הטירה שלך.
  • ניתן לפשוט על טירות יריבות על מנת לזכות בשלל.
כרזת המשחק Stormfall: Age of War, יח"צ

כרזת המשחק Stormfall: Age of War, יח"צ

חברת המשחקים הישראלית Plarium, היא אחת מחברות פיתוח המשחקים הגדולות בעולם בתחומי הרשתות החברתיות והמובייל. החברה הוקמה ב-2009 והיא מעסיקה 250 עובדים ולה 70 מיליון משתמשים רשומים למשחקיה. מרכז החברה ממוקם בהרצליה פיתוח ולה ארבעה מרכזי פיתוח נוספים ברוסיה ובאוקראינה. משחקי החברה זמינים בחינם ברשתות החברתיות פייסבוק, ויקונטקט, גוגל+,מייל רו ו- Odnoklassniki.

דברי מנכ"ל גוגל – מאיר ברנד בוועידת גו מובייל

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, רואיין על ידי גיא לרר בוועידת Go-Mobile  של מידע כנסים שנערכה במרכז אווניו.

ברנד, המנהל מטעם גוגל גם את הפעילות באפריקה, התייחס למאפיינים המיוחדים של יבשת זו. "יש 7 מיליארד אנשים בעולם, 4 מיליארד מהם מחזיקים בטלפון סלולרי. באפריקה יש מצב מדהים, היבשת כאילו דילגה על שלב המחשב ישירות למובייל. היום באפריקה רוב הגישה למידע נעשית באמצעות הטלפון הנייד ולא דרך ה-PC. כל צריכת המידע שם נעשית דרך הטלפון הנייד".

כיצד גוגל נערכת למעבר למובייל בתחום הפרסום? מאיר ברנד: "המעבר למובייל דרמטי. רבע מהחיפוש בעולם נעשה דרך המובייל, כאשר שתי מערכות מרכזיות שולטות בשוק, IOS  של אפל ואנדרויד שלנו. מה שחבל הוא שהמשתמש נאלץ לבחור באחת מהשניים וזה חבל".

ברנד הפתיע את הנוכחים והרעיף רצף של מחמאות על המתחרה אפל. "באייפון יש חשיבה עמוקה בכל הנוגע לחוויית משתמש – החוויה של אפל היא טובה וחזקה", אמר ברנד והוסיף כי עם זאת באנדרויד קצב החדשנות מהיר יותר.

בהמשך לנושא זה נשאל ברנד מדוע האפליקציות באייפון טובות יותר מאשר באנדרויד. "ההבדל הוא שאפל בוחרים בשביל המשתמש את החוויה הטובה, ואנו מאמינים שמי שצריך לבחור זה רק הצרכן. זה הבדל בתפישת העולם".

ברנד נשאל על פרשת המשפט המתוקשר בין אפל לסמסונג. ברנד: "חוק הפטנטים הקיים חייב להשתנות. הוא חוטא למטרתו העיקרית שזה הגנה על חדשנות והוא מגן בעיקר על השחקנים הגדולים".

מנכ"ל גוגל - מאיר ברנד עם גיא לרר. צילום: יח"צ

מנכ"ל גוגל – מאיר ברנד עם גיא לרר. צילום: יח"צ

האם גוגל עומדת לאבד הכנסות לאור העלייה בצריכת מידע במובייל?  ברנד: "אין ספק שהעולם משתנה וגוגל שמה לה למטרה להיות בחזית החדשנות. גוגל מתמודדת עם נושא זה. המסך קטן יותר, יש פחות פרסומות ויש פחות כסף. אבל כל מדיום חדש מחייב פיצוח. צריך לקחת בחשבון שכשהטלוויזיה פרצה לא כלכך ידעו איך להתמודד עם זה ואחרי מספר שנים הפרסומות הפכו לאפקטיביות. גם בסלולר המצב דומה. היום, ישראלים מבלים יותר זמן באפליקציות מאשר בשיחה באמצעות הטלפון. שינוי זה בהרגלי הצריכה מחייב התאמה למציאות המשתנה. אנו בעתיד נראה יותר פרסום מבוסס מיקום,  פרסום שהוא שונה בתכלית ממה שמוכר עתה. בכל מקרה, אין לי ספק שהמוניטיזציה במובייל תהיה משמעותית מאוד. "

פרטיות באינטרנט. מאיר ברנד: "היום, כשיש פייסבוק, ההגדרות של פרטיות מאוד שונות. פרטיות בעיני הילדים שלנו שונה מפרטיות אצל בני הדור שלנו ושונה בתכלית מפרטיות אצל דור ההורים שלנו. בנושא זה חברות יהיו חייבות להיות שקופות בנושאי פרטיות."

מדוע גוגל פלוס לא הצליח? ברנד: "גוגל איחרה את עולם הסושיאל אבל היו לנו הימורים מוצלחים באנדרויד ובכרום. גוגל פלוס נועד על מנת להכניס ממד חברתי לחיפוש. כל חווית חיפוש מוצר תלווה בהמלצות חברים ושלל פיצ'רים שיהפכו את חווית החיפוש לחברתית יותר. מאות מיליוני משתמשים ונהנים מזה.

צפו בעובדי גוגל ממפים את הגראנד קניון

גוגל ממשיכה עם פרוייקט מיפוי העולם השאפתני שלה ושואפת להביא לכם את כולו בתמונות – גם את המקומות בהם היפים אליהם אי אפשר להיכנס עם כלי תחבורה. למי שלא מכיר את הפרוייקט – google maps מאפשר לנו ראיה פנורמית ולעיתים גם תל מימדית (תלוי במיקום) של השטח בו אנחנו נמצאים על המפה.

אם עד עכשיו חשבתם שהרכב של גוגל שסרק לא מזמן את רחובות ארצנו היה מוזר – קבלו את הערכה הניידת הנישאת על הגב אותה לוקחים עובדי גוגל למסעות המיפוי מטעם החברה.

אז מה אתם אומרים? הייתם רוצים לעבוד בגוגל, לראות עולם ונופים מדהימים ולקבל על זה תשלום? ללא ספק נשמע אחד המקצועות הטובים בעולם 🙂

עובד גוגל ממפה את הגראנד קניון: צילומסך ממשאבל

עובד גוגל ממפה את הגראנד קניון: צילומסך ממשאבל

גוגל גם העלתה פוסט רשמי בבלוג שלה על הטיול המדובר, בו גם הציגה את המטיילים מטעמה ואת הטכנולוגיה (המתממשקת לאנדרואיד) בה השתמשו על מנת למפות את השטח תוך כדי טיול.

ולמי שרוצה יש גם סרטון שהועלה ליוטיוב:

הצוות של גוגל במסע. צילומסך: בלוג גוגל הרשמי

הצוות של גוגל במסע. צילומסך: בלוג גוגל הרשמי

מקור: מאשבל