פוסטים

היום 25.10.2016 – הגיע הזמן לתבוע אתרי ממשלה

אהלן חברים 🙂 זהו פוסט קצר שכתבתי לפני כשלוש שנים, באוקטובר 2013 ותיזמנתי אותו לעליה אוטומטית לאוויר היום בשעה 10:00.

אני מקווה שנכון לקריאת שורות אלה העולם עדיין מתקיים, אני מקווה שהשמאלנים כבר ירדו מהרעיון ההזוי הזה של "פלסטין", אני מקווה שיאיר לפיד כבר עובד בפיצוציה, אני מקווה שהאנשים בכנסת כבר גילו את האופציה של "לחשוב", אני מקווה שכבר דפקתי לפחות אקזיט אחת בהייטק 😉

בכל אופן…. רציתי להגיד לכם שהיום תמה תקופת "ימי החסד" שהעניקו המחוקקים להנגשת אתרי אינטרנט קיימים לבעלי מוגבלויות, וזה אומר שאם החוק עדיין קיים – הגיע הזמן להגיש גל של תביעות נגד אתרי ממשלה. נכון, הפוסט הזה נכתב לפני כשלוש שנים, אך אני סמוך ובטוח שרבים מאתרי הממשלה עדיין לא נגישים לבעלי מוגבלויות ובספק רב אם הם בכלל עובדים בכל הדפדפנים ושלא נדבר על מובייל.

אז גשו לעו"ד טוב… ושיהיה בהצלחה…

יום טוב חברים 😉

חוק נגישות אתרים – או: כיצד פרימיטיביות מעוררת אנטיגוניזם לגבי יוזמות חברתיות?

אז היום אני רוצה לכתוב על חוק נגישות האתרים שנכנס לתוקף בשישי האחרון ומחייב כל אתר חדש שעולה לאוויר להיות נגיש לבעלי מוגבלויות לפחות ברמה AA, כל אתר קיים – בתוך תקופה של 36 חודשים, ולגבי אתרים חדשים – שרק עלו לאוויר חובת הנגשה לפחות ברמה A בטווח של עד שנה מיום העליה לאוויר. ראשית אני רוצה להודות לאלו שהתוו את החוק במתכונתו הנוכחית – זה מה שגרם לי לכתוב בבלוג לאחר הפסקה של כמעט שנה 🙂

ולכם, גולשי היקרים, אני חייב הבהרה קטנה לפני תחילת הפוסט: סחבק היה (ועדיין) מאוד עמוס בחודשים האחרונים, ומעבר לכך, אני עובד על עיצוב חדש לאתר ולבלוג שיעלה בקרוב, וחשבתי שזה יהיה הטיימינג המושלם מבחינתי לחזור לכתוב בבלוג באופן רציף. וכמובן… אני כל הזמן מציב לעצמי דדליינים ולא עומד בהם 🙁 אבל זה כבר כמעט גמור ויעלה ממש בקרוב.

ואגב… העיצוב החדש מונגש לבעלי מוגבלויות הרבה מעבר לתקן, אפילו מבלי ששמעתי על החוק הבריוני הזה בזמן שהתחלתי לעבוד על העיצוב 😉 רק כי ראיתי זאת לנכון…

אז בואו נתחיל…

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

יוזמה מבורכת, חוק הזוי

ראשית אפתח ואומר שאני אישית מאוד בעד הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, אם הדבר היה בא תור יוזמה – זה היה דבר מבורך! ואפילו יש מצב שהייתי פונה מיוזמתי להוגה יוזמת ההנגשה ומציע עזרה טכנית בהתנדבות. מה גם שזה לא כזה סיפור להנגיש אתרים, ואני חושב שהרבה מהאנטיגוניזם שיוצר החוק נובע גם מעצלנות.

אך בתור דבר המעוגן בחוק, ועוד חוק כ"כ בריוני (עוד מעט נגיע לזה), זה פשוט ביזיון! ולדעתי (איני משפטן), אף נוגד כמה עקרונות של חוקי יסוד אחרים. עד כמה החוק הזה בריוני ואבסורדי? עד כדי כך שהוא הצליח לעורר המון אנטיגוניזם לגבי נושא כ"כ נפלא של הנגשת מידע לבעלי מוגבלויות.

נתחיל לנתח את הבריונות ועד כמה היא מסוכנת ופרוצה: למי שעדיין לא יודע – כל בעל אתר אשר לא יעמוד בתקנות הנ"ל יהיה חשוף לתביעה של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. זה פשוט אבסורדי וחסר פרופורציות לחלוטין! אבל למה שהמחוקקים יאלצו לחשוב? הם פשוט יכולים לחוקק… ולגבות את החקיקה ההזויה בבריונות. [לקריאה מפורטת יותר הקליקו כאן].

נאה דורש, נאה לעולם לא יקיים

מה שעוד יותר מצחיק הוא – שרובם ככולם של אתרי האינטרנט השייכים למדינה, לא רק שלא נגישים לבעלי מוגבלויות – הם גם בקושי נקראים בדפדפנים השונים עד לא נקראים בכלל, ועוד לא התחלתי לדבר על מובייל. קרי: האתרים של הממשלה לא נגישים ליותר ממחצית מהציבור במקרה הטוב. האם הממשלה תנגיש את אתריה עד אז? אני בטוח ב 90% שלא, האם הממשלה גם תבצע תחזוקה שוטפת של האתרים עפ"י תקני הנגישות? כאן אני כבר בטוח ב 100% שלא. אבל לממשלה יש כוח… זו שיחת טלפון אחת כדי כדי להשיג פטור 🙂

לכן… גם כתבתי פוסט מתוזמן אוטומטית לעוד 3 שנים שזה הנוסח שלו, כדי להזכיר לכם להכנס באמ'אמא של אתרי הממשלה שמצד אחד כופה עצמה על קהילה שלמה של בוני אתרים ובעלי עסקים קטנים, ומצד שני לא תאכוף את החוקים שלה בעצמה.

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

ואכן, להנגיש אתר ברמת הקוד (המערכת) זה ממש לא סיפור, אך האם זה ריאלי להנגיש כל פוסט ועמוד באתר בצורה שוטפת? מה קורה עם אתרים גדולים שמחזיקים הרבה כותבים? מה לגבי אתרים עם פוסטים אורחים? מה קורה עם פלטפורמות ווב 2.0? האם זה ריאלי לדרוש מהם דרישה שכזו, או שמא מדובר בפרצה מאוד מסוכנת בחוק? (שלכשעצמו אינו מוגדר בצורה טובה בלשון המעטה).

בואו נעשה קצת QA על החוק

אם במקרה הוגי ומנסחי החוק קוראים את הפוסט הזה – מכיוון שאני סבור שאינכם מתקדמים מחשבתית, רק אסביר ש QA = בקרת איכות. אציג כאן כמה תסריטים ונראה כיצד החוק שלכם "מתמודד" איתם מכמה נקודות מבט ואופנים.

1. עו"ד לוזרים – עורכי דין מתחלקים לשני חלקים, החלק הראשון: אלו שבאמת מתפרנסים בכבוד ומכבדים את המקצוע, החלק השני: לוזרים – אלו שמתפרנסים מתביעות סרק קנטרניות המבוססות על פרצות בחוק. וזה כמובן התסריט הראשון שאמור לעלות לגבי חוק פרוץ שכזה: הסתיימה תקופת הגרייס… האם כל בעל עסק קטן וכמובן חברות המספקות שירותי טכנולוגיה יהיו חשופות לתביעות סרק בגלל איזו תגית ALT שהתפספסה?

לי זה מזכיר את התקופה שבה חברת מראות אימג' בע"מ הגישה תביעות או איומים בתביעה נגד עשרות אלפי בעלי אתרים בטענת שוא (כך התברר בבית המשפט), של הפרת זכויות יוצרים. החוק הפרוץ נתן להם מספיק כוח כדי לשלוח עשרות אלפי מכתבים ואימיילים בריוניים וספק חוקיים הדורשים סכומים של עד 100,000 ש"ח עבור כל תמונה! רבים ממקבלי המיילים אף העדיפו לשלם להם סכומים קטנים יותר "ולהינצל" מתביעה שהתבררה כסרק. ואף הוגשה בקשה לתביעה יצוגית כנגד החברה בשל ההונאה.

האם זה מה שיקרה גם כאן? אם לא ירסנו את החוק – אני סמוך ובטוח שכן, תן לגנב פרצה… והוא ישתמש בה!

2. האם הפלאש ימות? – אתרים ואף דפי נחיתה (שגם הם מחוייבים עפ"י חוק זה) קשים עד בלתי אפשריים להנגשה מבחינת טכנולוגית ברמה של AA. האם בעלי אתרי פלאש יצטרכו כעת לבנות מחדש את אתרי האינטרנט שלהם? האם כל דף נחיתה שמועלה לרשת (הערכה שלי היא שאלפים כאלה עולים הבכל יום) לא יוכל להשתמש יותר בטכנולוגיית פלאש? מה יקרה במידה והם גם צריכים להעביר ולהנגיש את התכנים מאתר פלאש לאתר המבוסס מערכת כזו או אחרת המאפשרת הנגשה?

3. מה לגבי שירותים חיצוניים המשולבים באתר? – מה קורה במצב שאני משלב למשל סרטון יוטיוב באתר שלי… ולסרטון, רחמנא ליצלן, אין כיתוביות! האם אני חשוף לתביעה? מה קורה אם אני משלב את שירות Google Maps? מה קורה אם אני משלב פרסומות של אדסנס באתר שלי?

4. מה יקרה עם המערכות הסגורות? – בימים כאלו אתה מברך על כך שהאתר שלך בקוד פתוח, שכן אלפי מתכנתים יכולים להתעסק עם הקוד של מערכות כמו וורדפרס, דרופל ואפילו ג'ומלה (מתנצל על המילה הגסה). אך אל לנו לשכוח את האתרים הבנויים במערכות סגורות דוגמת לייבסיטי, 2אול וכדומה, או מערכות שהינן פיתוח יחודי של החברה לבניית האתרים. האם אין כאן פרצה לגבות מהלקוחות סכומים לא הגיוניים מכיוון שהנגשת אתרים אלו תלויה ואך ורק בבעל המערכת? ושהרי אם לא יעשה כך – יהיה בעל האתר חשוף לתביעה. האם יש לבקר את תהליך זה? לדעתי בהחלט כן.

5. מה יקרה לבלוגרים על פלטפורמות חינמיות? – מה יקרה עם בלוגרים המשתמשים למשל על הפלטפורמות של וורדפרס, בלוגר, WIX וכדומה כבסיס לאתריהם? מה קורה עם דפי פייסבוק ישראלים וטאבים יעודיים בתוך דפים אלו?

6. מה במקרה של בסיסי נתונים ענקיים? – רובם ככולם של הנתונים, כולל תגיות H, תגי ATL לתמונות וכו' נשמרים על בסיס הנתונים, אך מה יקרה במצב של אתר נגיד כמו YNET שקיימים על בסיס הנתונים שלו מאות אלפי אם לא מליוני כתבות… ונגיד שרק משלב מסויים YNET התחיל להנגיש את התוכן לבעלי מוגבלויות, מה יהיה עבור כל עשרות או מאות אלפי הכתבות שלא הונגשו ועדיין נמצאות על בסיס הנתונים? האם התיקון יחייב גם רטרואקטיבית? זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית…

7. מה קורה עם אתרים סטאטיים? – זו בעיה רצינית לבעלי אתרים שאין להם מערכת לניהול תוכן. עזבו שניה בצד את זה שזה לא נכון לעבוד ככה, אני מדבר על מצבים קיימים. מבחינת אתר שיש בו נגיד אפילו 100-200 עמודים ללא מערכת לניהול תוכן – אופן וזמן ההנגשה יהיה גבוה במיוחד וסביר להניח שגם כרוך בעלויות לא מבוטלות.

8. מה קורה במקרה של עדכון אתרים מהמובייל? – עפ"י החוק, גם העדכון השוטף של האתרים יצטרך לעמוד בתקני הנגישות, זה מאוד פשוט בווב, אך מה קורה במקרה של עדכון מהמובייל?

אני אתן דוגמה קטנה: לוורדפרס למשל יש אפליקציה מעולה שמאפשרת לעדכן את האתרים מהטלפון הנייד, אני אישית משתמש בה לעדכן כמה אתרי לוויין נטו מהמובייל, לא נוגע בהם מהווב. עכשיו נעלה למשל סיטואציה של העלאת תמונה והנגשתה ברמת התגיות, טכנית זה אפשרי, אך זה מאריך זמן ההעלאה לפחות פי 3, שכן הכל נעשה ע"י הקשות על המסך ללא מקלדת. האם החוק מפספס כאן את המהות של המובייל או שמא מתעלם ממנה? למה בעצם שיכפו עלי בבריונות פי 3 זמן עדכון אם ברצוני לתפעל אתרים מהמובייל?

9. פורומים ותוכן גולשים – אתרי פורומים ואתרי תוכן גולשים הם אתרי אינטרנט לכל דבר, רק שכאן לבעל האתר אין שליטה מוחלטת על תכניו וזה גם לא ריאלי לצפות ממנו לקחת אחרויות על תוכן זה, למשל במקרה של פורומים גדולים כגון FXP הישראלי, מה קורה אם ילד העלה לשם תמונה, ורחמנא ליצלן לא הנגיש אותה? מה קורה אם גולש העלה סרטון לאתר הוידאו הישראלי FLIX ולא שם לה כתוביות?

10. האם שלוחות מחו"ל של אתרים בינ"ל יחוייבו בחוק? אני מדבר על אתרים כגון איביי, פייפל, דיל אקסטרים יוטיוב וכו', אתרים שבסיס האם שלהם אינו בישראל אך מאות אלפי ישראלים צורכים משם שירותים ומוצריים. האם אתרים אלו יצטרכו להשיב לתביעה ישראלית במידה ותוגש? ואם כן, מה ההשלכות של כך לגבי המוטיבציה של חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות להיכנס לישראל?

11. ושום מילה על פיתוחי מובייל – על מובייל ונגישות אני יכול לכתוב פוסט שלם בפני עצמו, אבל אפרט בקצרה. עצם זה שהמסך הינו 5 ומשהו אינטש לכל היותר כבר מגביל אותנו בצורה דרסטית להנגשה (מהבחינה האמיתי של המילה, ולא זו שיוצאת ידי חובה), ועוד לא התחלתי לדבר על כך מבחינה טכנולוגית. האם רבים מן היזמים בארץ (ויש המון) יעדיפו לא להתעסק עם החוק הבריוני הזה ולהעביר את מקור הפיתוח שלהם למדינה עם חקיקה הגיונית יותר? מה זה יעשה לקטר ההייטק הישראלי?

זה ככה בקטנה, כמה נקודות להתחיל מהן… אני בטוח שאם הייתי חושב קצת יותר לעומק הייתי בקלות מכפיל את תוכנו של הפוסט הזה. לדעתי האישית המקרים הנ"ל לא אמורים לעבור את המבחן המשפטי, אבל שוב, אינני משפטן, והכל יכול לקרות כל עוד החוק פרוץ ברמה כ"כ חאפרית…

בואו נחשוב קצת בהיגיון

ושוב, לטובת הוגי ומנסחי החוק, אני מצרף כאן קישור לערך היגיון מתוך ויקיפדיה, על מנת שתוכלו להבין 🙂

נשאלות לא מעט שאלות ועולות לא מעט תהיות מדוע נכפה בבריונות חוק זה הפוגע מאוד בבעלי עסקים קטנים וחברות המעניקות שירותי טכנולוגיה, ומה ההשלכות וההקבלות של חוק זה בלעולם האופליין?

1. האם הגיוני לחייב עיתונים לכתוב בכתב ברייל? – שהרי גם עיתונים הינם גופים המספקים מידע לציבור, מדוע החוק אינו כופה על בעלי עיתונים ואף אלו המדפיסים פלאיירים (נקביל אותם לדפי נחיתה) להדפיס מצד אחד בכתב רגיל ומצד שני בכתב ברייל? הרי 25% מהאוכלוסיה (לדברי איגוד האינטרנט, עפ"י סקר שערכה מיקרוסופט) אינה מסוגלת לקרוא תכנים אלו.

2. האם גם את כרטיס הביקור שלי אצטרך להדפיס בברייל? – שהרי המון אתרים הינם המקבילים לכרטיס הביקור האינטרנטי של המון בעלי עסקים בישראל.

3. האם הגיוני שכל בית פרטי בישראל יהיה מונגש לבעלי מוגבלויות? – רבים מן אתרי האינטרנט בישראל הינם אתרים פרטיים, בלוגים, אתרים משפחתיים וכדומה. בניגוד לאתרי אינטרנט, להשלכות של נגישות של בתים פרטיים, יכולות להיות חלילה גם השלכות של חיים ומוות, אז למה לא מתחילים משם? את התשובה לכך כנראה רובכם כבר יודעים…

4. האם בעתיד נחוייב לתרגם כל אתר גם לערבית ולרוסית? – הרי דוברי ערבית ודוברי רוסית הינם חלק מאוד ניכר מהאוכלוסיה בישראל, והרי אם האתר שלי כתוב אך ורק בעברית – הרי שהוא לא יהיה נגיש לקהל זה, האם החוק הבריוני יחייב בעתיד כל בעל אתר בלוג דף נחיתה בישראל לתרגם את האתר שלו לשפות אלו לשם הנגשת המידע לכולם?

5. האם זו לא צריכה להיות החלטה של בעל האתר? זהו אולי הסעיף המהותי ביותר בפוסט הזה ואני אסייג בו קצת את דברי. אם אני, בתור בעל עסק לקחתי החלטה למשל לא לתרגם את אתרי לערבית, אנגלית, או רוסית, ולקחתי בחשבון שבכך אני מצמצם במקצת את קהל היעד שלי, למה לא יכולה להיות לי אותה האפשרות לגבי האוכלוסיה עם בעלי מוגבלויות? שוב אני אומר, זה ראוי ומוסרי להנגיש אתר לבעלי מוגבלויות, אך איני חושב שיש לכך מקום לכפיה ע"י החוק (אלא אך ורק לגבי שירותים וחברות ממשלתיות), בדיוק כמו שאין כפיה במקרים המוצגים מעלה תחת כותרת זו.

ועוד קצת תהיות שעולות בעקבות החקיקה הבריונית הזו

האם תוכנות ההקראה צריכות להתקדם ולא בוני האתרים? רוב התקנות מדברות על התקשרות עם תוכנות לקריאת מסך וכדומה, אישית לא ניסיתי את התוכנות ואינני יודע אם הן מתקדמות או לא, אבל מבחינה הגיונית, האם תוכנה לא יכולה להפוך את האתר ל BITMAP ומשם להקריא אותו לבעל המוגבלות? האם תוכנות אלו אינן מצויידות בטכנולוגיה די פשוטה של OCR (טכנולוגיה המזהה תווים מתוך קבצים גרפיים) וע"י כך להקריא לבעל מוגבלות את הכיתוב שעל כפתורים באתר?

אינני יודע, אך לדעתי, תוכנות אשר מתיימרות להנגיש – אמורות לכלול את התכונות הללו. אולי עליתי כאן על סטארטאפ 😉

כיצד הדבר הולך לפגוע בשוק בניית האתרים וכן בבעלי העסקים הקטנים? – מהיום ואילך, כמובן שמלאכת בניית האתרים תצריך עוד עבודה עבור ההנגשה, ובכך גל של עליות מחירים צפוי בתחום, לפעמים ההבדל של העוד כמה מאות או אלפי שקלים האלה במחיר, הוא ההבדל בין לסגור עסקה או לא. במבחן המציאות רק ימים יגידו. גם אם תפוקת העבודה תרד או תעלה, בכל אופן זהו כסף שיצטרך לצאת מהרבה כיסים.

וכאן נשאלת עוד שאלה: האם יש כאן פרצה להתעמר בלקוחות על מערכות סגורות? ישנן חברות בישראל אשר בונות אתרים על מערכות בקוד סגור, ללקוח אין גישה לקוד (אלא רק לפאנל הניהול) וכל שינוי יכול להיות מבוצע אך ורק ע"י החברה שבנתה את האתר. עכשיו נגיד שבא לקוח שמודע לחוק… ופונה לחברה שבנתה לו את האתר ומבקש ממנה להנגיש לו את האתר, בעיקרון… במקרה כזה החברה יכולה לזרוק לו כל מחיר שתרצה, שכן בלעדיה הוא אינו יכול לעשות כלום. האם החוק במתכונתו הנוכחית מהווה פרצה מסוכנת לכך?

האם מעצבים קריאייטיביים הולכים להיפגע מכך? לא תמיד עיצוב מרשים עולה בקנה אחד עם חוק ההנגשה ותקנות ההנגשה, האם אין לכל בעל אתר זכות להעסיק מעצב מהשורה הראשונה ולבסס את אתרו על הטכנולוגיה וקווי העיצוב המתקדמים ביותר כיום? האם החוק החדש הולך לקצץ למעצבים יצירתיים את הכנפיים? האם מדינת הייטק כמו ישראל תתחיל להציג אך ורק אתרים בינוניים סטנדרטיים ומטה בעקבות החוק החדש?

וקצת הצעות לייעול

אם המדינה באמת רוצה (וזה ראוי, נכון ומוסרי) להנגיש את כל האתרים לבעלי מוגבלויות, אני חושב שהיא זו שצריכה להרים את הכפפה מבחינה טכנולוגית, ולא לכפות עצמה. למה אני מתכוון?

ראשית, לבוא בטוב, אני חושב שצעד מאוד בסיסי ומתבקש, הוא לשחרר SDK הנגשה מטעם המדינה, כזה שעובר את כל התקנים ומכיל דוגמאות קוד עבור כל שפות התכנות ומדריך להטמעתם במערכות CMS. אני לא חושב שזה דבר שיתקל בהתנגדות ואף יתקבל בברכה.

מעבר לכך, המדינה יכולה להשקיע כמה מאות אלפי שקלים בודדים על מנת לעזור לאוכלוסיה שלמה, ע"י פיתוח פלאגים לדפדפנים שיצרו בקלות מעין "אתר מראה" לנכים, אני לא חושב שזה קשה לפיתוח ואני לא חושב שזה יצריך עלויות גבוהות. בדיוק כמו שיש לאתרים "גרסת הדפסה", גרסה בשביל הרובוט של גוגל וכו'… כך הפלאגים יוכלו ליצור בקלות (אני לא מאמין שזה אלגוריתם מסובך) "גרסה נגישה" עבור בעלי מוגבלויות, קליק אחד על האייקון בדפדפן… והנה לפניך גרסה מונגשת לתפארת מדינת ישראל!

אבל בשביל מה לחשוב אם אפשר פשוט לחוקק ולאכוף בבריונות את חוסר ההיגיון והיעילות? אגב, מישהו מהקוראים מכיר אולי פלאג שמפעיל את הפונקציה "חשיבה" אצל בני אדם? 😉 אני מאמין שלא מעט ישמחו להתקין אותו.

אני בטוח שאם באמת המטרה (הנגשה במקרה הזה) זהו אכן האינטרס היחיד העומד לנגד עיני המחוקק בהקשר של החוק הזה – ישנם עוד המון דריכים לעשות זאת בצורה הרבה יותר יעילה ומבלי להתעמר בקהילה של מאות אלפים ואולי מליונים בישראל. ואתם יודעים מה… אני אפילו מצהיר כאן קבל עם ובלוג שאני מוכן לתת ייעוץ בחינם למדינה אם אכן תואיל בטובה לרסן את החוק הבריוני הזה וללכת באמת לכיוון של הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלויות בצורה הגיונית וידידותית שבסופו של דבר תהיה יעילה ונוחה יותר לכולם.

וכמה טיפים קטנים להנגשה

1. על מנת לקצר תהליכים אתם יכולים להריץ לולאה שתסגור לכם את כל תגיות האלט – פשוט צרו לולאה בדטה בייס שתאבו על כל התמונות מדיה פוסטים שלכם ותשים להם תגיות ALT באופו אוטומטי (למשל כותרת הפוסט שאליו היא משוייכת).

2. כנ"ל לגבי כפתורים, אתרים יכולים להריץ לולאה שתיקח את כותרת הדף שאליו הכפתור מפנה (למשל: כפתור שמפנה לדף אודות), ולשים אותו אוטומטית כטייטל ATL וכו' לאותו כפתור.

זה ככה בקטנה, אני מקווה שיצא לי לכתוב פוסט מפורט יותר בקרוב על הנגשת אתרים.

סיכומיישן

תראו עד כמה הפרימיטיביות והבריונות של המחוקק יכולה ליצור בקרב העם אנטיגוניזם ואפילו ליוזמות שמטרתם הבסיסיות מבורכת, כמו הנגשה לבעלי מוגבלויות. אני חושב שאם לבן אדם יש את הכוח לחוקק, אני חושב שהמינימום הוא לחשוב קצת לפני שמשחררים חוקים הזויים לאוויר העולם. ובכך על קהילה שלמה נכפה לציית לאי החשיבה לעומק וההיגיון של הוגי החוק. מקווה שנתפקח בקרוב.

יום טוב בנתיים 😉

יואב.

בניית אתרים נגישים

אחד הנושאים המרתקים שהולכים ומתפתחים בתחום האינטרנט, ובמיוחד בתחום בניית אתרים באינטרנט הוא התאמת האינטרנט לאנשים עם מוגבלויות, או כפי שהדבר קרוי, הנגשת האתר.

מקור הדרישה של בניית אתרים נגישים

בניית אתרים נגישים באה מתוך הכרה כי אנשים עם מוגבלויות מהווים אוכלוסייה שכל מערכת שיווק חייבת לכלול אותה בשיקוליה. בישראל לבדה חיים כ-1.3 מיליון אנשים המוגדרים כבעלי מוגבלות, והם מהווים כרבע מהאוכלוסייה. מרביתם הם בגילאי עבודה ומהווים נתח משמעותי מהאוכלוסייה בגילאים אלה…

רבים מאותם אנשים משתמשים באינטרנט ותלויים בה לצרכים שונים, החל מתקשורת עם העולם הרחב ועד לעדכון בחדשות היום, בדיוק כמו יתר האוכלוסייה, אבל יותר. כי לעתים קרובות אין לאוכלוסייה של האנשים עם המוגבלות אלטרנטיבה אחרת מלבד שימוש באינטרנט.

אולם מעטים המקרים בהם צרכי אוכלוסייה זאת נלקחו בחשבון לשם בניית אתרים נגישים.

נגישות באינטרנט

בניית אתרים נגישים באינטרנט צריכה לפיכך לקחת בחשבון מספר ניכר של מוגבלויות. מגבלות חושיות של שמיעה ראיה ותנועה, מגבלות קוגניטיביות כלקויות למידה ופיגור וכן מגבלות הנוצרות עקב הירידה בגיל.

בניית אתרים נגישים צריכה לקחת בחשבון מגבלות אלה ולהתגבר עליהם באמצעים שונים שכוללים לא רק שימוש בטכנולוגיה מתקדמת אלא גם בתכנון ועיצוב נכון של האתר.

בתחום הנגישות מקובל להשתמש במונח חסמים כדי לתאר את הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלויות. בניית אתרים נגישים צריכה לקחת בחשבון חסמים ב-4 תחומים עיקריים: חסמי תפיסה, חסמי הפעלה, חסמי הבנה וחסמים הקשורים לשימוש בטכנולוגיה משתנה.

חסמי תפיסה: כוללים חסמים שנובעים ממערכת החושים: כבדי ראיה מתקשים לראות טקסטים, או אם הם משתמשים בתוכנת הקראה, הם יחמיצו ככל הנראה מידע כגון תמונות וגרפיקה. חירשים וכבדי שמיעה אינם יכולים להשתמש בהסברים קוליים ושתי הקבוצות יתקשו ליהנות משימוש בסרטונים… דוגמא קלאסית לחסמים כאלה הם אתרים המתנים גישה באמצעות  הקלדת מספר מזדמן שכתוב באותיות לא ברורות….

  • חסמי הפעלה:  אנשים בעלי לקויות קוגניטיביות מתקשים למשל להתמצא באתרים בעלי עיצוב אתר ומבנה מסורבל, או כאלה שהמלל משתנה בקצב מהיר מידי…
  • חסמי הבנה: אנשים שגולשים באתרים שאינם בשפת אימם יתקשו להבין לשון מורכבת מדי , גבוהה מדי או המשתמשת בשפת רחוב ובדימויים השאובים מתרבות מסוימת. דיסלקטיים למשל מתקשים במיוחד באתרים הכוללים מלל רב  ומורכב, או כזה שמופיע באופן לא ברור…
  • ולבסוף בניית אתרים נגישים צריכה להתחשב גם בשינויים המתמידים בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט. שינויים כאלה גורמים לכך שאתר שהיה חדשני נהפך תוך זמן קצר לאתר כמעט מיושן שלא ניתן להשתמש בו, כי פשוט הוא אינו מותאם לטכנולוגיה החדשה שפותחה.

מעטים בוני האתרים שמקדישים תשומת לב לסוגיות אלה, למשל לצורך בניית אתרים לעיוורים.

כדי להיענות לצרכים אלה פותח לאחרונה תו אתר נגיש על ידי עמותת נגישות ישראל, המוענק לאתרים שלקחו בחשבון את שלל הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלויות במהלך בניית אתרים נגישים. לצורך זה גם התפתח לאחרונה מקצוע מיוחד הקרוי יועץ נגישות – המדריך חברות ומפעלים כיצד להתאים עצמם לצרכיה אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות