פוסטים

חוק נגישות אתרים – או: כיצד פרימיטיביות מעוררת אנטיגוניזם לגבי יוזמות חברתיות?

אז היום אני רוצה לכתוב על חוק נגישות האתרים שנכנס לתוקף בשישי האחרון ומחייב כל אתר חדש שעולה לאוויר להיות נגיש לבעלי מוגבלויות לפחות ברמה AA, כל אתר קיים – בתוך תקופה של 36 חודשים, ולגבי אתרים חדשים – שרק עלו לאוויר חובת הנגשה לפחות ברמה A בטווח של עד שנה מיום העליה לאוויר. ראשית אני רוצה להודות לאלו שהתוו את החוק במתכונתו הנוכחית – זה מה שגרם לי לכתוב בבלוג לאחר הפסקה של כמעט שנה 🙂

ולכם, גולשי היקרים, אני חייב הבהרה קטנה לפני תחילת הפוסט: סחבק היה (ועדיין) מאוד עמוס בחודשים האחרונים, ומעבר לכך, אני עובד על עיצוב חדש לאתר ולבלוג שיעלה בקרוב, וחשבתי שזה יהיה הטיימינג המושלם מבחינתי לחזור לכתוב בבלוג באופן רציף. וכמובן… אני כל הזמן מציב לעצמי דדליינים ולא עומד בהם 🙁 אבל זה כבר כמעט גמור ויעלה ממש בקרוב.

ואגב… העיצוב החדש מונגש לבעלי מוגבלויות הרבה מעבר לתקן, אפילו מבלי ששמעתי על החוק הבריוני הזה בזמן שהתחלתי לעבוד על העיצוב 😉 רק כי ראיתי זאת לנכון…

אז בואו נתחיל…

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

יוזמה מבורכת, חוק הזוי

ראשית אפתח ואומר שאני אישית מאוד בעד הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, אם הדבר היה בא תור יוזמה – זה היה דבר מבורך! ואפילו יש מצב שהייתי פונה מיוזמתי להוגה יוזמת ההנגשה ומציע עזרה טכנית בהתנדבות. מה גם שזה לא כזה סיפור להנגיש אתרים, ואני חושב שהרבה מהאנטיגוניזם שיוצר החוק נובע גם מעצלנות.

אך בתור דבר המעוגן בחוק, ועוד חוק כ"כ בריוני (עוד מעט נגיע לזה), זה פשוט ביזיון! ולדעתי (איני משפטן), אף נוגד כמה עקרונות של חוקי יסוד אחרים. עד כמה החוק הזה בריוני ואבסורדי? עד כדי כך שהוא הצליח לעורר המון אנטיגוניזם לגבי נושא כ"כ נפלא של הנגשת מידע לבעלי מוגבלויות.

נתחיל לנתח את הבריונות ועד כמה היא מסוכנת ופרוצה: למי שעדיין לא יודע – כל בעל אתר אשר לא יעמוד בתקנות הנ"ל יהיה חשוף לתביעה של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. זה פשוט אבסורדי וחסר פרופורציות לחלוטין! אבל למה שהמחוקקים יאלצו לחשוב? הם פשוט יכולים לחוקק… ולגבות את החקיקה ההזויה בבריונות. [לקריאה מפורטת יותר הקליקו כאן].

נאה דורש, נאה לעולם לא יקיים

מה שעוד יותר מצחיק הוא – שרובם ככולם של אתרי האינטרנט השייכים למדינה, לא רק שלא נגישים לבעלי מוגבלויות – הם גם בקושי נקראים בדפדפנים השונים עד לא נקראים בכלל, ועוד לא התחלתי לדבר על מובייל. קרי: האתרים של הממשלה לא נגישים ליותר ממחצית מהציבור במקרה הטוב. האם הממשלה תנגיש את אתריה עד אז? אני בטוח ב 90% שלא, האם הממשלה גם תבצע תחזוקה שוטפת של האתרים עפ"י תקני הנגישות? כאן אני כבר בטוח ב 100% שלא. אבל לממשלה יש כוח… זו שיחת טלפון אחת כדי כדי להשיג פטור 🙂

לכן… גם כתבתי פוסט מתוזמן אוטומטית לעוד 3 שנים שזה הנוסח שלו, כדי להזכיר לכם להכנס באמ'אמא של אתרי הממשלה שמצד אחד כופה עצמה על קהילה שלמה של בוני אתרים ובעלי עסקים קטנים, ומצד שני לא תאכוף את החוקים שלה בעצמה.

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

ואכן, להנגיש אתר ברמת הקוד (המערכת) זה ממש לא סיפור, אך האם זה ריאלי להנגיש כל פוסט ועמוד באתר בצורה שוטפת? מה קורה עם אתרים גדולים שמחזיקים הרבה כותבים? מה לגבי אתרים עם פוסטים אורחים? מה קורה עם פלטפורמות ווב 2.0? האם זה ריאלי לדרוש מהם דרישה שכזו, או שמא מדובר בפרצה מאוד מסוכנת בחוק? (שלכשעצמו אינו מוגדר בצורה טובה בלשון המעטה).

בואו נעשה קצת QA על החוק

אם במקרה הוגי ומנסחי החוק קוראים את הפוסט הזה – מכיוון שאני סבור שאינכם מתקדמים מחשבתית, רק אסביר ש QA = בקרת איכות. אציג כאן כמה תסריטים ונראה כיצד החוק שלכם "מתמודד" איתם מכמה נקודות מבט ואופנים.

1. עו"ד לוזרים – עורכי דין מתחלקים לשני חלקים, החלק הראשון: אלו שבאמת מתפרנסים בכבוד ומכבדים את המקצוע, החלק השני: לוזרים – אלו שמתפרנסים מתביעות סרק קנטרניות המבוססות על פרצות בחוק. וזה כמובן התסריט הראשון שאמור לעלות לגבי חוק פרוץ שכזה: הסתיימה תקופת הגרייס… האם כל בעל עסק קטן וכמובן חברות המספקות שירותי טכנולוגיה יהיו חשופות לתביעות סרק בגלל איזו תגית ALT שהתפספסה?

לי זה מזכיר את התקופה שבה חברת מראות אימג' בע"מ הגישה תביעות או איומים בתביעה נגד עשרות אלפי בעלי אתרים בטענת שוא (כך התברר בבית המשפט), של הפרת זכויות יוצרים. החוק הפרוץ נתן להם מספיק כוח כדי לשלוח עשרות אלפי מכתבים ואימיילים בריוניים וספק חוקיים הדורשים סכומים של עד 100,000 ש"ח עבור כל תמונה! רבים ממקבלי המיילים אף העדיפו לשלם להם סכומים קטנים יותר "ולהינצל" מתביעה שהתבררה כסרק. ואף הוגשה בקשה לתביעה יצוגית כנגד החברה בשל ההונאה.

האם זה מה שיקרה גם כאן? אם לא ירסנו את החוק – אני סמוך ובטוח שכן, תן לגנב פרצה… והוא ישתמש בה!

2. האם הפלאש ימות? – אתרים ואף דפי נחיתה (שגם הם מחוייבים עפ"י חוק זה) קשים עד בלתי אפשריים להנגשה מבחינת טכנולוגית ברמה של AA. האם בעלי אתרי פלאש יצטרכו כעת לבנות מחדש את אתרי האינטרנט שלהם? האם כל דף נחיתה שמועלה לרשת (הערכה שלי היא שאלפים כאלה עולים הבכל יום) לא יוכל להשתמש יותר בטכנולוגיית פלאש? מה יקרה במידה והם גם צריכים להעביר ולהנגיש את התכנים מאתר פלאש לאתר המבוסס מערכת כזו או אחרת המאפשרת הנגשה?

3. מה לגבי שירותים חיצוניים המשולבים באתר? – מה קורה במצב שאני משלב למשל סרטון יוטיוב באתר שלי… ולסרטון, רחמנא ליצלן, אין כיתוביות! האם אני חשוף לתביעה? מה קורה אם אני משלב את שירות Google Maps? מה קורה אם אני משלב פרסומות של אדסנס באתר שלי?

4. מה יקרה עם המערכות הסגורות? – בימים כאלו אתה מברך על כך שהאתר שלך בקוד פתוח, שכן אלפי מתכנתים יכולים להתעסק עם הקוד של מערכות כמו וורדפרס, דרופל ואפילו ג'ומלה (מתנצל על המילה הגסה). אך אל לנו לשכוח את האתרים הבנויים במערכות סגורות דוגמת לייבסיטי, 2אול וכדומה, או מערכות שהינן פיתוח יחודי של החברה לבניית האתרים. האם אין כאן פרצה לגבות מהלקוחות סכומים לא הגיוניים מכיוון שהנגשת אתרים אלו תלויה ואך ורק בבעל המערכת? ושהרי אם לא יעשה כך – יהיה בעל האתר חשוף לתביעה. האם יש לבקר את תהליך זה? לדעתי בהחלט כן.

5. מה יקרה לבלוגרים על פלטפורמות חינמיות? – מה יקרה עם בלוגרים המשתמשים למשל על הפלטפורמות של וורדפרס, בלוגר, WIX וכדומה כבסיס לאתריהם? מה קורה עם דפי פייסבוק ישראלים וטאבים יעודיים בתוך דפים אלו?

6. מה במקרה של בסיסי נתונים ענקיים? – רובם ככולם של הנתונים, כולל תגיות H, תגי ATL לתמונות וכו' נשמרים על בסיס הנתונים, אך מה יקרה במצב של אתר נגיד כמו YNET שקיימים על בסיס הנתונים שלו מאות אלפי אם לא מליוני כתבות… ונגיד שרק משלב מסויים YNET התחיל להנגיש את התוכן לבעלי מוגבלויות, מה יהיה עבור כל עשרות או מאות אלפי הכתבות שלא הונגשו ועדיין נמצאות על בסיס הנתונים? האם התיקון יחייב גם רטרואקטיבית? זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית…

7. מה קורה עם אתרים סטאטיים? – זו בעיה רצינית לבעלי אתרים שאין להם מערכת לניהול תוכן. עזבו שניה בצד את זה שזה לא נכון לעבוד ככה, אני מדבר על מצבים קיימים. מבחינת אתר שיש בו נגיד אפילו 100-200 עמודים ללא מערכת לניהול תוכן – אופן וזמן ההנגשה יהיה גבוה במיוחד וסביר להניח שגם כרוך בעלויות לא מבוטלות.

8. מה קורה במקרה של עדכון אתרים מהמובייל? – עפ"י החוק, גם העדכון השוטף של האתרים יצטרך לעמוד בתקני הנגישות, זה מאוד פשוט בווב, אך מה קורה במקרה של עדכון מהמובייל?

אני אתן דוגמה קטנה: לוורדפרס למשל יש אפליקציה מעולה שמאפשרת לעדכן את האתרים מהטלפון הנייד, אני אישית משתמש בה לעדכן כמה אתרי לוויין נטו מהמובייל, לא נוגע בהם מהווב. עכשיו נעלה למשל סיטואציה של העלאת תמונה והנגשתה ברמת התגיות, טכנית זה אפשרי, אך זה מאריך זמן ההעלאה לפחות פי 3, שכן הכל נעשה ע"י הקשות על המסך ללא מקלדת. האם החוק מפספס כאן את המהות של המובייל או שמא מתעלם ממנה? למה בעצם שיכפו עלי בבריונות פי 3 זמן עדכון אם ברצוני לתפעל אתרים מהמובייל?

9. פורומים ותוכן גולשים – אתרי פורומים ואתרי תוכן גולשים הם אתרי אינטרנט לכל דבר, רק שכאן לבעל האתר אין שליטה מוחלטת על תכניו וזה גם לא ריאלי לצפות ממנו לקחת אחרויות על תוכן זה, למשל במקרה של פורומים גדולים כגון FXP הישראלי, מה קורה אם ילד העלה לשם תמונה, ורחמנא ליצלן לא הנגיש אותה? מה קורה אם גולש העלה סרטון לאתר הוידאו הישראלי FLIX ולא שם לה כתוביות?

10. האם שלוחות מחו"ל של אתרים בינ"ל יחוייבו בחוק? אני מדבר על אתרים כגון איביי, פייפל, דיל אקסטרים יוטיוב וכו', אתרים שבסיס האם שלהם אינו בישראל אך מאות אלפי ישראלים צורכים משם שירותים ומוצריים. האם אתרים אלו יצטרכו להשיב לתביעה ישראלית במידה ותוגש? ואם כן, מה ההשלכות של כך לגבי המוטיבציה של חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות להיכנס לישראל?

11. ושום מילה על פיתוחי מובייל – על מובייל ונגישות אני יכול לכתוב פוסט שלם בפני עצמו, אבל אפרט בקצרה. עצם זה שהמסך הינו 5 ומשהו אינטש לכל היותר כבר מגביל אותנו בצורה דרסטית להנגשה (מהבחינה האמיתי של המילה, ולא זו שיוצאת ידי חובה), ועוד לא התחלתי לדבר על כך מבחינה טכנולוגית. האם רבים מן היזמים בארץ (ויש המון) יעדיפו לא להתעסק עם החוק הבריוני הזה ולהעביר את מקור הפיתוח שלהם למדינה עם חקיקה הגיונית יותר? מה זה יעשה לקטר ההייטק הישראלי?

זה ככה בקטנה, כמה נקודות להתחיל מהן… אני בטוח שאם הייתי חושב קצת יותר לעומק הייתי בקלות מכפיל את תוכנו של הפוסט הזה. לדעתי האישית המקרים הנ"ל לא אמורים לעבור את המבחן המשפטי, אבל שוב, אינני משפטן, והכל יכול לקרות כל עוד החוק פרוץ ברמה כ"כ חאפרית…

בואו נחשוב קצת בהיגיון

ושוב, לטובת הוגי ומנסחי החוק, אני מצרף כאן קישור לערך היגיון מתוך ויקיפדיה, על מנת שתוכלו להבין 🙂

נשאלות לא מעט שאלות ועולות לא מעט תהיות מדוע נכפה בבריונות חוק זה הפוגע מאוד בבעלי עסקים קטנים וחברות המעניקות שירותי טכנולוגיה, ומה ההשלכות וההקבלות של חוק זה בלעולם האופליין?

1. האם הגיוני לחייב עיתונים לכתוב בכתב ברייל? – שהרי גם עיתונים הינם גופים המספקים מידע לציבור, מדוע החוק אינו כופה על בעלי עיתונים ואף אלו המדפיסים פלאיירים (נקביל אותם לדפי נחיתה) להדפיס מצד אחד בכתב רגיל ומצד שני בכתב ברייל? הרי 25% מהאוכלוסיה (לדברי איגוד האינטרנט, עפ"י סקר שערכה מיקרוסופט) אינה מסוגלת לקרוא תכנים אלו.

2. האם גם את כרטיס הביקור שלי אצטרך להדפיס בברייל? – שהרי המון אתרים הינם המקבילים לכרטיס הביקור האינטרנטי של המון בעלי עסקים בישראל.

3. האם הגיוני שכל בית פרטי בישראל יהיה מונגש לבעלי מוגבלויות? – רבים מן אתרי האינטרנט בישראל הינם אתרים פרטיים, בלוגים, אתרים משפחתיים וכדומה. בניגוד לאתרי אינטרנט, להשלכות של נגישות של בתים פרטיים, יכולות להיות חלילה גם השלכות של חיים ומוות, אז למה לא מתחילים משם? את התשובה לכך כנראה רובכם כבר יודעים…

4. האם בעתיד נחוייב לתרגם כל אתר גם לערבית ולרוסית? – הרי דוברי ערבית ודוברי רוסית הינם חלק מאוד ניכר מהאוכלוסיה בישראל, והרי אם האתר שלי כתוב אך ורק בעברית – הרי שהוא לא יהיה נגיש לקהל זה, האם החוק הבריוני יחייב בעתיד כל בעל אתר בלוג דף נחיתה בישראל לתרגם את האתר שלו לשפות אלו לשם הנגשת המידע לכולם?

5. האם זו לא צריכה להיות החלטה של בעל האתר? זהו אולי הסעיף המהותי ביותר בפוסט הזה ואני אסייג בו קצת את דברי. אם אני, בתור בעל עסק לקחתי החלטה למשל לא לתרגם את אתרי לערבית, אנגלית, או רוסית, ולקחתי בחשבון שבכך אני מצמצם במקצת את קהל היעד שלי, למה לא יכולה להיות לי אותה האפשרות לגבי האוכלוסיה עם בעלי מוגבלויות? שוב אני אומר, זה ראוי ומוסרי להנגיש אתר לבעלי מוגבלויות, אך איני חושב שיש לכך מקום לכפיה ע"י החוק (אלא אך ורק לגבי שירותים וחברות ממשלתיות), בדיוק כמו שאין כפיה במקרים המוצגים מעלה תחת כותרת זו.

ועוד קצת תהיות שעולות בעקבות החקיקה הבריונית הזו

האם תוכנות ההקראה צריכות להתקדם ולא בוני האתרים? רוב התקנות מדברות על התקשרות עם תוכנות לקריאת מסך וכדומה, אישית לא ניסיתי את התוכנות ואינני יודע אם הן מתקדמות או לא, אבל מבחינה הגיונית, האם תוכנה לא יכולה להפוך את האתר ל BITMAP ומשם להקריא אותו לבעל המוגבלות? האם תוכנות אלו אינן מצויידות בטכנולוגיה די פשוטה של OCR (טכנולוגיה המזהה תווים מתוך קבצים גרפיים) וע"י כך להקריא לבעל מוגבלות את הכיתוב שעל כפתורים באתר?

אינני יודע, אך לדעתי, תוכנות אשר מתיימרות להנגיש – אמורות לכלול את התכונות הללו. אולי עליתי כאן על סטארטאפ 😉

כיצד הדבר הולך לפגוע בשוק בניית האתרים וכן בבעלי העסקים הקטנים? – מהיום ואילך, כמובן שמלאכת בניית האתרים תצריך עוד עבודה עבור ההנגשה, ובכך גל של עליות מחירים צפוי בתחום, לפעמים ההבדל של העוד כמה מאות או אלפי שקלים האלה במחיר, הוא ההבדל בין לסגור עסקה או לא. במבחן המציאות רק ימים יגידו. גם אם תפוקת העבודה תרד או תעלה, בכל אופן זהו כסף שיצטרך לצאת מהרבה כיסים.

וכאן נשאלת עוד שאלה: האם יש כאן פרצה להתעמר בלקוחות על מערכות סגורות? ישנן חברות בישראל אשר בונות אתרים על מערכות בקוד סגור, ללקוח אין גישה לקוד (אלא רק לפאנל הניהול) וכל שינוי יכול להיות מבוצע אך ורק ע"י החברה שבנתה את האתר. עכשיו נגיד שבא לקוח שמודע לחוק… ופונה לחברה שבנתה לו את האתר ומבקש ממנה להנגיש לו את האתר, בעיקרון… במקרה כזה החברה יכולה לזרוק לו כל מחיר שתרצה, שכן בלעדיה הוא אינו יכול לעשות כלום. האם החוק במתכונתו הנוכחית מהווה פרצה מסוכנת לכך?

האם מעצבים קריאייטיביים הולכים להיפגע מכך? לא תמיד עיצוב מרשים עולה בקנה אחד עם חוק ההנגשה ותקנות ההנגשה, האם אין לכל בעל אתר זכות להעסיק מעצב מהשורה הראשונה ולבסס את אתרו על הטכנולוגיה וקווי העיצוב המתקדמים ביותר כיום? האם החוק החדש הולך לקצץ למעצבים יצירתיים את הכנפיים? האם מדינת הייטק כמו ישראל תתחיל להציג אך ורק אתרים בינוניים סטנדרטיים ומטה בעקבות החוק החדש?

וקצת הצעות לייעול

אם המדינה באמת רוצה (וזה ראוי, נכון ומוסרי) להנגיש את כל האתרים לבעלי מוגבלויות, אני חושב שהיא זו שצריכה להרים את הכפפה מבחינה טכנולוגית, ולא לכפות עצמה. למה אני מתכוון?

ראשית, לבוא בטוב, אני חושב שצעד מאוד בסיסי ומתבקש, הוא לשחרר SDK הנגשה מטעם המדינה, כזה שעובר את כל התקנים ומכיל דוגמאות קוד עבור כל שפות התכנות ומדריך להטמעתם במערכות CMS. אני לא חושב שזה דבר שיתקל בהתנגדות ואף יתקבל בברכה.

מעבר לכך, המדינה יכולה להשקיע כמה מאות אלפי שקלים בודדים על מנת לעזור לאוכלוסיה שלמה, ע"י פיתוח פלאגים לדפדפנים שיצרו בקלות מעין "אתר מראה" לנכים, אני לא חושב שזה קשה לפיתוח ואני לא חושב שזה יצריך עלויות גבוהות. בדיוק כמו שיש לאתרים "גרסת הדפסה", גרסה בשביל הרובוט של גוגל וכו'… כך הפלאגים יוכלו ליצור בקלות (אני לא מאמין שזה אלגוריתם מסובך) "גרסה נגישה" עבור בעלי מוגבלויות, קליק אחד על האייקון בדפדפן… והנה לפניך גרסה מונגשת לתפארת מדינת ישראל!

אבל בשביל מה לחשוב אם אפשר פשוט לחוקק ולאכוף בבריונות את חוסר ההיגיון והיעילות? אגב, מישהו מהקוראים מכיר אולי פלאג שמפעיל את הפונקציה "חשיבה" אצל בני אדם? 😉 אני מאמין שלא מעט ישמחו להתקין אותו.

אני בטוח שאם באמת המטרה (הנגשה במקרה הזה) זהו אכן האינטרס היחיד העומד לנגד עיני המחוקק בהקשר של החוק הזה – ישנם עוד המון דריכים לעשות זאת בצורה הרבה יותר יעילה ומבלי להתעמר בקהילה של מאות אלפים ואולי מליונים בישראל. ואתם יודעים מה… אני אפילו מצהיר כאן קבל עם ובלוג שאני מוכן לתת ייעוץ בחינם למדינה אם אכן תואיל בטובה לרסן את החוק הבריוני הזה וללכת באמת לכיוון של הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלויות בצורה הגיונית וידידותית שבסופו של דבר תהיה יעילה ונוחה יותר לכולם.

וכמה טיפים קטנים להנגשה

1. על מנת לקצר תהליכים אתם יכולים להריץ לולאה שתסגור לכם את כל תגיות האלט – פשוט צרו לולאה בדטה בייס שתאבו על כל התמונות מדיה פוסטים שלכם ותשים להם תגיות ALT באופו אוטומטי (למשל כותרת הפוסט שאליו היא משוייכת).

2. כנ"ל לגבי כפתורים, אתרים יכולים להריץ לולאה שתיקח את כותרת הדף שאליו הכפתור מפנה (למשל: כפתור שמפנה לדף אודות), ולשים אותו אוטומטית כטייטל ATL וכו' לאותו כפתור.

זה ככה בקטנה, אני מקווה שיצא לי לכתוב פוסט מפורט יותר בקרוב על הנגשת אתרים.

סיכומיישן

תראו עד כמה הפרימיטיביות והבריונות של המחוקק יכולה ליצור בקרב העם אנטיגוניזם ואפילו ליוזמות שמטרתם הבסיסיות מבורכת, כמו הנגשה לבעלי מוגבלויות. אני חושב שאם לבן אדם יש את הכוח לחוקק, אני חושב שהמינימום הוא לחשוב קצת לפני שמשחררים חוקים הזויים לאוויר העולם. ובכך על קהילה שלמה נכפה לציית לאי החשיבה לעומק וההיגיון של הוגי החוק. מקווה שנתפקח בקרוב.

יום טוב בנתיים 😉

יואב.

פרטיות בעידן הסמארטפונים

הפרטיות כפי שאנו מכירים אותה אינה חלק מהעולם הדיגיטלי בו אנו חיים

העידן הדיגיטלי והשימוש המוגבר ברשתות החברתיות הנהוג כיום, הביא לכך שמושג הפרטיות שהיה מקובל עד כה, שינה את אופיו. זהו המסר המרכזי שעלה בכנס החורף של עמותת אשנב שעסק בפרטיות בעידן הסמארטפון.

במסגרת הכנס הציגו המשתתפים את ההיבטים השונים ונגזרות הפרטיות בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. משנה תוקף לנושא ניתן בעקבות "פשיטת" ההאקרים על חברות האשראי הישראליות בסוף השבוע האחרון.

הכנס, נערך בחברת מיקרוסופט ברעננה, שנתנה חסות לאירוע. עוד בנותני החסויות: בנק הפועלים וקבוצת אנשים ומחשבים.

פתחה את הכנס עו"ד אורלי פרידמן מרטון – יועצת משפטית ומנהלת אחריות תאגידית מיקרוסופט: "אני מודה על ההזדמנות לארח את כנס החורף של עמותת אשנב כאן במיקרוסופט. זו חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו המאפשרת רתימה של החוזקות הטכנולוגיות שלנו וחיבור ליעדים לאומיים. אנו שמחים לשתף פעולה עם אשנב ולהעביר תכנים בנושאי שימוש נבון ברשת.

תמונות מכנס בטיחות סמארטפונים, צילום: יח"צ

תמונות מכנס בטיחות סמארטפונים, צילום: יח"צ

אנו פועלים עם השותפים האסטרטגיים שלנו ועם השותפויות שלנו באמצעות מוצרי הטכנולוגיה שלנו ומעגנים שימוש נבון בגלישה באינטרנט.

ח"כ זאב בילסקי, יו"ר השדולה לשימוש נבון ברשת האינטרנט בכנסת, אמר כי: המציאות מבהירה לנו שוב כי כללי המשחק ושדה הלחימה השתנו, עלינו להיערך ללחימה ופשיעה קיברנטית, לחימה שבה צבירת ידע מסווג תוביל ליתרון משמעותי.

דליפת כרטיסי האשראי שאירעה שבוע שעבר מעידה כי אתרים רבים בארץ סובלים מאבטחת מידע ירודה ואינם מסוגלים לאבטח כראוי את הפרטים האישיים של הצרכנים.

חשוב להבין כי האחריות על דליפת כרטיסי האשראי מוטלת על כתפי חברות האשראי, אשר אפשרו לאתרים ללא אבטחה ראויה לבצע פעולות מסחר ולכן עלינו כמחוקקים לפעול למניעת מקרים כאלו בעתיד. אנו נחוקק תקנות וחוקים אשר יחייבו את חברות האשראי לבצע בדיקה מקיפה לפני שהן מאפשרות מסחר עם אתרים חובבנים העלולים לסכן את הצרכנים.

אנו אף נפעל לרגולציה וליישומו של תו תקן מחמיר אשר יאפשר לצרכנים לוודא כי האתר בו הם מעוניינים לבצע עסקה כלשהיא, עומד בתקני אבטחת מידע ראויים ובכך נצמצם את הסיכון לדליפת מידע לגורמים עוינים."

ברוך הינוך, יו"ר אשנב ומומחה לתחום ה- GIS אמר: עמותת אשנב עוסקת מזה שנים רבות בפעילויות של חינוך והסברה וקידום המודעות לגלישה בטוחה ברשת. אנו מדריכים בבתי ספר, הורים, חדרי מורים וכן בארגונים שונים.

בהתייחסותו לנושא איתור על פי מיקום ציין הינוך כי מערכות מבוססות מיקום מהוות כיום כלי שיווקי. המכשיר הסלולרי מאפשר לאח הגדול לדעת בדיוק היכן אנו נמצאים והחברות אוספות עלינו מידע. מה אנו עושים, מהם תחומי העניין שלנו וקיים פוטנציאל לפגיעה בפרטיות שלנו במידה ונאספים נתונים בידי גופים שאינם מוסמכים לכך.

ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המחקר ומידע של הכנסת:  אנו יכולים לראות מצד אחד סכנות ברשת ומצד שני האפשרות של שימוש בחוכמה בנתונים בכדי להציל חיים. לעיתים אנו יכולים לחוש כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אין כיום פרטיות, הנתונים שמעלים, הם כבר שם. הם קיימים. עלינו לבדוק עכשיו אם הם הוצפנו כראוי ואם אפשר להגן על כך.

הפריצה האחרונה לכרטיסי האשראי הוכיחה שמה שמועלה לרשת – אבדה הפרטיות שלו. זה שייך לכולם. הפריצה היא קצה הקרחון ויש רושם שיתרונות הקידמה עולים על חסרונותיה. אנו נמצאים כעת בדור הביניים. בין דור שנולד לרשת לבין דור שאינו מכיר אותה והיא אינה כלי עבודה עבורו. מערכות המחשב מותאמות לכל אחד על פי שימושיו וברבים מהמקרים המערכות מאפשרות לנו להשלים מידע מתוך הקיים אצלם בתזכורת או בתיעוד פעולות קודמות שלנו.

לנושא הפרטיות – בפועל האדם הפרטי חשוף הרבה יותר משאנו יודעים. אפשרויות איסוף המידע אין סופיות בהתאם לגלישותיו ברשת. זהו הפרדוקס של הקידמה. ככל שיש יותר טכנולוגיה אנו עבדים שלה ומצבנו גרוע. צריך למצוא אמנות ולהסדיר את הדברים כפי שמקובל בעולם. החקיקה מנסה לרוץ אחרי התפתחויות טכנולוגיות. על פי נתוני הלמ"ס ל- 91% מהאוכלוסיה יש מכשירים סלולריים כאשר ל – 31% יש סמארטפונים, אנו נמצאים במקום 10 בעולם מתוך 30 מדינות שנבדקו. במקום הראשון נמצאת סינגפור.

חברות הסלולר שומרות מידע במשך שנים גם ללא צורך. יש המלצה באיחוד האירופי שצריך לתת המלצה בכל הקשור לנושא חשיפת הפרטיות. הצעירים חיים בצורה נאיבית ברשת, ואנו משאירים טביעת רגל דיגיטלית ברשת. יש דיונים שונים בנושאי הפרטיות כערך את חשוב להגביל שימוש בכדי לשמור על הפרטיות. אך כאמור השימוש תלוי במשתמש – הכל צפוי והרשות נתונה.

ניר חינסקי, מנהל תחום מחשוב ענן ומומחה לאבטחת מידע מחברת מיקרוסופט סקר את הכלים הטכנולוגיים הקיימים בהם: חומת אש, אנטי וירוס, תוכנות בקרת הורים, עדכוני תוכנה ועוד. כמו כן ניתן הסבר אודות טכנולוגיית הפוטו די אן איי, המפרקת תמונה לרכיבים ומתריעה על שינויים. מיקרוסופט תרמה את התוכנה לספקי תקשורת בכדי לאפשר הסרת תמונות פוגעניות.

עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת אשנב וכן מומחה לדיני רשת: הטלפון החכם הוא מחשב לכל דבר. הטלפון שומר מידע פרטי ביותר והוא מכיל רכיבים כגון GPS, מצלמה, חיבור אינטרנט, פייסבוק, תקשורת, אפליקציות תשלומים ועוד.

בשנה האחרונה אפל שומרת מידע על מיקומי גולשים. כך גם מיקרוסופט וגוגל. שירות CARRIER IQ מאפשר לחברות הסלולר לעקוב אחרינו. הטלפון שלנו חשוף לאובדן, לפרסומות, לפריצות וגניבת מידע יקר. מה עלינו לעשות כדי להגן על הטלפון שלנו? עלינו להתקין תוכנות מניעה, תכנות הצפנה לטלפון ומחיקה של נתונים מרחוק. מעבר לכך עלינו להיות ערוכים תמיד עם "תוכנית ב" למקרה אובדן של הטלפון.

הטלפון יכול להיות גם מציל חיים

בכל הקשור לילדים: ההורים חייבים לשמור על הפרטיות של הילדים. זה שונה משמירה על הפרטיות בכל הקשור למבוגרים. אני ממליץ לשמור ולקרוא את הגדרות הפרטיות. אסור להתקין תוכנות לילד מבלי שהוא יודע עליהן. לא לרגל אחרי הילדים. בכל מקרה של התקנת תוכנה בטלפון של הילדים יש צורך בהסכמה כפולה. של הילד ושלכם.

צריך להגן על הילדים ממצבים בהם יכולים להתחזות להם ולבצע פעילות פיננסית חדשנית הניתנות כיום.

דורון אמיר, מומחה אבטחת מידע לתחום ה MOBILE אמר: הפרטיות משולה בימים אלו למערב הפרוע. מעולם לא הייתה פרטיות ואני לא יודע אם אנחנו בכלל מעוניינים בה, היות ואנו חיים בעולם שיתוף המידע ברשתות החברתיות. אנו מפעל שמייצר מידע על עצמנו. אנו בחזית ואנו המוציאים לאור של האח הגדול. אין סיכוי להתגונן בפני הוצאת מידע לרשת, אך יש אפשרות לדחות את הקץ. אי אפשר להתחרות בהאקרים שיחליטו להיטפל אלינו. תמיד משנה כמה התבייתתי על המטרה.

לצערי, אין קשר בין הורים לילדים באינטרנט. הפריצה למחשב כיום שקולה לרישיון נהיגה, כל אחד יכול לעשות את זה באמצעות לימוד של שפות תוכנה. מי שפורץ למחשב הוא קרימינל ולא גאון. בטלפונים החכמים יש מערכות הפעלה ושפת תוכנה אחרת מאפשרת להריץ עליהם כל תוכנה ללא קושי. יש חוק אבל הבעיה היא באזרחים. אם פגעו לכם בפרטיות תדעו להוכיח את זה. המכשיר הנייד אינו כספת. צריך לנעול את הנייד ולגבות את הנתונים שבו. יש להתקין תוכנות נעילה ומחיקה מרחוק. יש להתקין יישומים של חברות גדולות ומוכרות (כדי שתוכלו לתבוע במידת הצורך) ויש לשכור שירותי בדיקה מקצועיים מדי שנה כדי לבדוק האזנות.

לא ניתן להתגונן בפני חדירה לפרטיות מבחינה טכנית, אך ניתן לאתר ולהגיב. מספיק שיתחילו לתת קנסות להאקרים וזה ירתיע.

אופק הרניק, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה: כי ניתן לשנות דברים רק באמצעות חינוך. שינוי התודעה יגיע אך ורק משינוי התודעה הציבורית. כששני ילדים רבים ברשת אנחנו צריכים להתערב ולא לעשות לייק בדיון. אנחנו בני הנוער נמצאים ברשת, מתלהבים מהאפליקציות וממה שהן דורשות. אבל אנו חייבים לקדם את החינוך של  בני הנוער לנושא. זה צריך להיות בחינוך פורמלי ובחינוך בלתי פורמלי. עלינו להגביר את המודעות לנושא.

האם שווה לבנות על הרעיון שלכם אתר?

בעולם בו האינטרנט הפך למדיום הפופולארי ביותר עבור הציבור, נוצרה הזדמנות עסקית שמאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו לייצר הכנסה מהאינטרנט.  לחלק גדול מכם וודאי יצא להשתתף בשיחות עם חברים ומשפחה על רעיונות לאתרים "שיעשו מלא כסף" או על אפליקציה ייחודית שתהיה וויראלית ואלפי אנשים יורידו אותה. אך בין רעיון להגשמת החזון מפרידה עבודה קשה ולעתים חוסר ידע שמונע מאנשים להגיע להצלחה?   וכאן נשאלת השאלה – האם הרעיון שלכם באמת שווה כסף? האם שווה לבנות על הרעיון שלכם אתר?

שלב 1 – האם יש ביקוש לאתר שלי?

עלה לכם רעיון להקים אתר – הדבר הראשון שעליכם לבדוק הוא האם יש לו היתכנות וביקוש בגוגל. קודם כל מומלץ לכם לחפש בגוגל אתרים הקשורים לרעיון שלכם ולראות מה הם מציעים והאם יש לכם יתרון ייחודי כלשהו עליהם. כפי שכל בעל עסק בודק דבר ראשון ביקוש והיצע – עליכם לבדוק ביקוש והיצע באינטרנט לאתר שלכם.  איך עושים את זה? בעזרת גוגל.

בגוגל ובאינטרנט בכלל כל הביקוש וההיצע נמדד לפי חיפוש אחר מילות מפתח.  כשמישהו אומר שהוא מקום 1 בגוגל, השאלה האמיתית שמעניינת היא באיזה ביטוי הוא מקום 1 בגוגל.  אם הוא מקודם בביטוי תחרותי שיש לו חיפושים מרובים – אז זו בהחלט תעודת כבוד שתביא לו גולשים רבים לאתר.  אבל אם הוא מקודם בביטוי לא תחרותי שלא מחפשים אותו בכלל (כמו השם שלו או השם של העסק למשל) – זה לא יעזור לו.

בדיקת ביקוש – בעזרת כלי מילות המפתח של גוגל.  הקלידו את הביטויים הרלוונטיים לאתר שלכם ובדקו כמה גולשים מחפשים אותם בכל חודש. הקפידו לסמן חיפוש על בסיס התאמה מדויקת.

בדיקת היצע – חפשו בגוגל את אותם ביטויים ובדקו מיהם המתחרים שלכם וכמה הם חזקים יחסית אליכם.  אל תיבהלו אם יש מתחרים, להיפך – זה דווקא אומר שיש ביקוש למוצר שלכם.

שלב 2 – לבנות אתר / אפליקציה בפייסבוק  או דף אוהדים?

אחרי שהחלטתם ללכת על הרעיון שלכם, כעת עליכם להחליט מהי הדרך הטובה ביותר לתקוף את הנושא. בניית אתרים היא תמיד האופציה הראשונה והמועדפת.  הסיבה היא שנכון להיום, אנשים עדיין מזהים באתר תדמיתי של חברה או עסק, מקום רציני יותר מאתר בפייסבוק, דבר שמתבטא גם באחוזי המרה ורכישה גבוהים יותר באתרי אינטרנט לעומת דף בפייסבוק למשל.

פיתוח דף בפייסבוק או פיתוח אפליקציות לפייסבוק נועדו יותר להגדלת החשיפה של המותג ברשת.   אך גם אם תפתחו אפליקציה נהדרת שתתפשט בצורה וויראלית ותמשוך אלפי גולשים ואוהדים – עדיין תצטרכו להפנות אותם לאתר הראשי שלכם בשביל למכור להם את השירותים / מוצרים שלכם.

אם אתם רוצים לבדוק האם קיימת אפליקציה כמו שלכם – כנסו ל- Itunes וחפשו.

בשלב זה אתם כבר מספיק בשלים להחליט אם יש היתכנות ובסיס להקמת הפלטפורמה האינטרנטית שלכם.  זה הזמן ליצור קשר עם חברת בניית אתרים, לרכוש דומיין ולהתחיל לקדם את עצמכם.

בהצלחה.

בניית אתרים בפייסבוק

אם יש דבר שמעיד ללא כל צל של ספק, שהמדיה הדיגיטלית כאן כדי להישאר, הרי שמדובר בדינמיות וההתפתחות של התחום בשנים האחרונות.

מאז תחילת עידן האינטרנט החלו לצוץ אתרי אינדקסים וזמן קצר אחר כך החלו העסקים והארגונים השונים לתבוע את חותמם על הרשת עם מיליוני אתרים שמצטרפים לרשת מדי יום. בניית אתרים הפכה לאחד המקצועות הפופולאריים והמבוקשים בשוק, כשכל יום נבנים אתרי תדמית רבים לשלל לקוחות ועסקים. התחום המשיך להתפתח כשמבניית אתרים פסיביים הפכו האתרים לישות מתעדכנת ואקטיבית שמפעילה באופן שוטף את הגולשים באתרים. כך החלו לתפוס תאוצה אתרים שמאפשרים לגולשים לקחת חלק פעיל בשיח, להגיב ואף לפרסם תכנים בשלל פלטפורמות ברשת.

הגל הראשון היה אתרי מכירה וחנויות אלקטרוניות שפתחו את הדרך למכירות אונליין.  אך המהפכה האמיתית הגיעה עם כניסתן של הרשתות החברתיות ובראשון פייסבוק, ששינו לגמרי את דפוס הגלישה של גולשים ברשת.

פייסבוק – נקודת ציון בהתפתחות האינטרנט

האתר שללא ספק עשה את ההשפעה הגדולה ביותר על רשת האינטרנט בשנים האחרונות הוא פייסבוק.  פייסבוק נוצרה כרשת חברתית שנתנה מענה לצורך בסיסי ביותר של הגולשים ברשת – שיתוף וחיבור בין גולשים.

במהרה הפכה פייסבוק לרשת הפופולארית ביותר, כשלפי דיווחים אחרונים ממארק צוקרברג מייסד הרשת, הרשת מונה כבר למעלה מ- 750 מיליון משתמשים. עם מספרים כאלה לא לקח זמן רב עד שהעסקים והארגונים השונים החלו לחפש כיצד הם יכולים לתפוס את מקומם ולשווק לגולשים הרבים ברשת הפופולארית.

דפי אוהדים בפייסבוק

בתחילה הופיעו העסקים בפייסבוק באמצעות פרופילים אישיים לכל עסק – בדומה לפרופילים אישיים של גולשים. השינוי המהותי שפייסבוק יצרו עבור העסקים, היה האפשרות לבנות דף אוהדים לכל עסק.    במהרה חלו להצטרף ארגונים ועסקים רבים שזיהו את הפוטנציאל ההולך וגדל בפרסום ברשת החברתית.

דפי האוהדים של פייסבוק עברו מספר גלגולים והתפתחויות עם הזמן, כשכיום מגוון האפשרויות להקמת דפי אוהדים אטרקטיביים מאפשר לכל בעל עסק להשאיר חותם ויראלי ברשת.

בניית מיני אתר בפייסבוק

זה היה עניין של זמן עד שדפי האוהדים הפשוטים ייהפכו לאתרים של ממש שיתארחו בין דפי הפייסבוק. ככל שפייסבוק הפכה למשאב זמן עיקרי של גולשים ברשת, כך נוצר הצורך לתת להם מענה על ידי העסקים והארגונים השונים.

כיום, מוצעות לבעלי העסקים שלל חבילות אטרקטיביות לבניית מיני אתרים מרשימים ואטרקטיביים עבור הגולשים.  כל אתר נבנה על בסיס קטגוריות שונות (ממש בדומה לאתרים רגילים באינטרנט), כשכל אתר מציע מגוון שירותים ואף אפשרות לרכישת מוצרים דרך אתר החברה בפייסבוק.

עסקים רבים יוצרים קמפיין ויראלי שמלווה את הקמת האתר בפייסבוק ונועד למשוך אליו אוהדים.  האופציה הבולטת כיום היא פיתוח אפליקציות לפייסבוק, שבאמצעות תחרויות נושאות פרסים מייצרות ויראליות והגדלה משמעותית של כמות האוהדים בדף הפייסבוק.

אם אתם רוצים להגדיל את הנוכחות שלכם ברשת החברתית, אתם מוזמנים לקבל מספר טיפים לשיווק נכון בפייסבוק.

פיתוח אפליקציות לפייסבוק

פייסבוק הינה הפלטפורמה החברתית (רשת חברתית) המובילה בעולם, חלק חשוב מההצלחה שלה הוא הגמישות עם מתכנתים. פייסבוק מאפשרת לכל מתכנת להסתנכרן עם הקוד שלה וליצור "אפליקציות" (יישומונים) אשר תורמים רבות לחווית הגלישה באתר.

אפליקציות לפייסבוק יכולות לשרת את העסק שלך
מעבר למשחקונים יפים שמניבים אלפי ואפילו מיליארדי דולרים למפתחים שלהם (חברת ZYNGA למשל), ניתן לבנות אפליקציה לכל עסק או ארגון וע"י כך להגביר את האינטראקציה עם העסק והתקשורת עם הגולשים והמותג.

המפורסמת שבאפליקציות הינה אפליקציית ה- IFRAME לפייסבוק, היא בעצם מאפשרת לך לשלב מיניסייט בתוך לשונית דף האוהדים שלך, זה יכול להיות חנות אלקטרונית, קטלוג מוצרים ושירותים, או כל דבר אחר שאותו תרצה להביא לגולשים מבלי שיתטרכו לצאת מהפייסבוק.

אנשים אוהבים את הפייסבוק לכן אל תוציא אותם משם
חלק גדול מההצלחה המטאורית של פייסבוק הוא שהרשת מאוד "דביקה", בפייסבוק תמיד דואגים לנו לשינויים וחידושים ואנשים פשוט גולשים שם כל היום ולא יוצאים מהאתר.
לכן אם אתה רוצה שהגולש יקרא את כל מה שיש לך להגיד – עדיף שלא תוציא אותו מהפייסבוק, תן לו את זה על ידי אפליקציה שמשולבת בפייסבוק ואל תוציא אותו לאתר אחר החוצה. אפילו את המחירות עצמן ואת הפניות (טופס צרו קשר), ניתן לשלב בתוך הפייסבוק ללא כל צורך להוציא את הגולש החוצה.

הפאן הויראלי באפליקציות פייסבוק
בטח שמעתם לא פעם ולא פעמיים על המושג "ויראלי" זו בעצם הדרך בה עובר המידע מפה לאוזן, או יותר נכון מקיר לקיר, זה יכול להיות סרטון נחמד, זה יכול להיות סטטוס וזה יכול להיות מבצע שאתה מציע! בתכנון ופיתוח אפליקציות לפייסבוק תמיד חשוב לתכנן אפליקציה שתאפשר בקלות להעביר את המידע הלאה מגולש לגולש. כהה אתם מרוויחים הרבה יותר חשיפה ובחינם לעסק שלכם!