פוסטים

הפרטיות מול הטכנולוגיה – גוגל תאלץ להסיר מידע אמיתי מתוצאות החיפוש שלה

בשבוע שעבר קיבל בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי החלטה מאוד שנויה במחלוקת, על פיה תחוייב גוגל להיענות לבקשות של הסרת מידע מטעם אנשים פרטיים, גם אם המדובר הוא בפסק דין בו בו מוזכר שמם, לטוב או לרע. להחלטה זו יש לדעתי השלכות רבות, ואותן אנסה לנסח בקצרה בפוסט הבא.

ראשית אתייחס למהות של גוגל מראות עיני: לדעתי גוגל שם לעצמו למטרה להנגיש את כל המידע בעולם הפיזי, ע"י הטכנולוגיה – אל העולם הוירטואלי, ולאפשר להגיע אל כל פיסת מידע כמה שיותר בקלות. את בית המשפט האירופי כנראה לא כ"כ מעניין שרוב מוחלט מתוצאות החיפוש של גוגל מבוססות על רובוט (שמבוסס על אלגוריתם מסויים), והוא מציב כאן סתירה בין חופש המידע לבין הזכות לפרטיות.

נפתח עם המהות של הטכנולוגיה וכיצד התוצאות האוטומטיות מתפרשות ע"י האדם

כפי שציינתי, רוב מוחלט של תוצאות החיפוש מבוססות על אלגוריתמים וזחלנים הפועלים באופן אוטומטי, מטרתה העיקרית של גוגל היא להביא למשתמש את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר ובמינימום זמן, גם אם שאילתת החיפוש היא שמו של אדם המסויים, עדדין הרובוט של גוגל שואף להציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבורו.

זה נכון שאפשר לעשות מניפולציות על האלגוריתם של גוגל, זהו תחום שלם שנקרא קידום אתרים (SEO), אך עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל אופן מדובר במקרה רלוונטי.

על מנת לנתחיל לנתח, ניקח את המקרה שבגינו התחילה כל המהומה – אזרח ספרדי פנה בבקשה להסיר מידע על מכירה פומבית של בייתו שעוקל, ומכשסירבו גוגל לעשות כן – הגיע העניין להליכים משפטיים שהגיעו עד לפסיקה הנ"ל.

אז האם במקרה הזה גוגל הציג תוצאות נכונות ואמיתיות עבור שאילתת החיפוש של שמו של אותו בן אדם? כן. האם נעשתה כאן פגיעה בפרטיות? ספק, שכן מדובר בפסיקה משפטית (עיקול הבית) ועד כמה שידוע לי, זהו מידע המוגדר בקטגוריה של "זכות הציבור לדעת".

הזכות לפרטיות ומניפולציות על האלגוריתם של גוגל

אל מול תוצאות החיפוש המבוססות על מידע אמיתי – יש גם לקחת בחשבון את התוצאות המבוססות על מידע שאינו אמיתי, מתחרים עסקיים, פוליטיים וכיוב' יש לא מעט, ויש גם כאלו שמשחקים מלוכלך.

למה אני מתכוון? בקלות אפשר להקים "אתר לוויין" על מתחרה, שיציג עליו רק כתבות שלישיות (וגם שקריות) ולהעיף אותו לתוצאות החיפוש הראשונות בגוגל, שכן שאליתת חיפוש שהיא ביטוי מדוייק של שמו של אדם מסויים, אינה מהווה בד"כ ביטוי תחרותי, ודי קל לעלות לתוצאות ראשונות בביטוי זה ואף להפעיל מניפולציה על מנגנון ההשלמה האוטומטי של גוגל. במקרה הזה לדעתי לגיטימי לחלוטין שגוגל יתערבו ידנית ויסירו שקרים ומניפולציות מתוצאות החיפוש.

הסתירה בין חופש המידע לפרטיות

גוגל אכן מהווה כיום כ"אח הגדול" של האינטרנט, אולי בשילוב קטן עם פייסבוק (וגם רוב התוכן והמידע בפייסבוק מתאנדקס בגוגל), רק מה, שכאן אין במאי מסויים שקובע מה יראו ומה לא, הבמאי הזה נקרא "אלגוריתם", ועל פיו ישק דבר. אתה האלגוריתם ניתן להניע כיצד שרוצים, יש כאלו שיתקלו בפחות קשיים ויש כאלו שיותר, הכל כמובן תלוי בביטויי החיפוש ובמטרה, אבל בשורה התחתונה… הכל אפשרי!

בואו נביא סיטואציה אחת בה החוק לא ממש תקין: בעל עסק מסויים מראיין אנשים לעבודה, נגיד למשרת מנהל מכירות, אחד מהם הורשע בהונאה, ישב כמה שנים בכלא (וע"י כך ריצה את עונשו לחברה), לאחר היציאה מן הכלא ביקש להסיר את הרשעתו מגוגל, ואכן כך נעשה. ע"י חיפוש באינטרנט אותו בעל עסק לא יוכל יותר לדעת האם הוא יעסיק נוכל בפוטנציה או אדם הוגן מן השורה, שכן גוגל זהו כלי נפלא על מנת לבדוק ולוודא דברים אלו בתוך דקות. מדוע שבית המשפט ימנע ממעסיק כלי נהדר זה?

סיטואציה שניה: אדם בחופשה בחו"ל שהשתכר וביצע כמה שטויות בפומבי שכמה תיירים "נחמדים" דאגו לצלם עם הטלפון ולהעלות ליוטיוב, הדבר הפך ויראלי ושמו של הבן אדם נקשר עם הסרטון, אט אט עלו אייטמים "באתרי הלייקים" (שבקרוב, אגב, אקדיש להם פוסט שלם) ושמו של אותו אדם מופיע באתרים ואלוי אפילו פחות מזה – בטוקבקים של אותן כתבות, מה שגםם גורם לגוגל במקרים מסויימים להקפיץ כתבות על שמו של אדם מסויים בראש תוצאות החיפוש.

סיטואציה שלישית: אדם אנונימי כמעט לחלוטין הגיב בפורום מסויים או בפייסבוק בשמו המלא תגובה די מטומטמת לדיון מסויים, הוא היה צעיר ועדיין לא ידע כ"כ על מה הוא מדבר באותו הקשר, אותה תגובה הוציאה אותו בור ובתוצאות החיפוש של גוגל (עבור שאילתת שמו) עולה אותו דיון שאיך נאמר בעדינות… מוציא אותו לא ממש טוב. מיותר לציין שלאחר כמה שנים אותו אדם התפקח ומבין את הדברים יותר לעומקם ורואה אןתם בפרספקטיבות שונות כיום.

אותו אדם הולך לראיון עבודה והמעביד שלו מריץ עליו גוגל… ורואה את השרשור הנ"ל שספק מאוד מאוד (מאוד!!) גדול אם משקף משהו עליו כיום, ועל כך יש מצב שאותו מעסיק יפסול את עבודתו של הנ"ל על בסיס… כולם בעצם. האם באותו מקרה לגיטימי לפנות לגוגל בבקשה להסרת תוצאות חיפוש? שוב… גם כאן אני חושב שכן.

מה גם שלאותו דיון יכולות להיות לא מעט תגובות (דבר שאגב ממנף מתוצאות החיפוש בגוגל), ותגובות ברשת (ולא משנה על איזו פלטפורמה) ברוב המקרים משקפות אם \ במקרה הטוב, את ההשקפה של אותו גולש שכתב אותן וספק רב אם לא שקריות או באות על מנת לשרת אינטרס מסויים של אנשים ששילמו לטוקסקיסטים \ מטעמם.

האם האחריות על גוגל או על בעלי פלטפורמות התוכן?

גוגל הינו מנוע חיפוש שאינו מייצר תוכן, אלא מנגיש לגולשים תוכן מרחבי הרשת בקלות, זהו יעודו. אותו אדם שנפגע מתוצאת חיפוש מסויימת, האם מן הראוי שיפנה לפלטפורמה על מנת שתסיר את תוצאותיו, או למנוע החיפוש שמעלה באופן אוטומטי את הקישור לפלטפורמה כזו או אחרת עבור שאילתת שמו. נקודה למחשבה…

לסיכום

בשורה התחתונה, ברוב מוחלט של המקרים מדובר במידע אמיתי, מידע מפוברק אכן נכלל ולא מעט בתוצאות החיפוש, אך בדרך כלל בהקשר של ביטויים עסקיים ולא בהקשר של אנשים פרטיים, למרות שזה אכן יכול לקרות מבחינת קוד \ אלגוריתם. כאן אכן מגיע מבחן לא פשוט לבתי המשפט ברחבי העולם (שאני מאמין שקראו את פסק הדין של תקדים זה), למצוא את האיזון בין פרטיות לגיטימית לבין זכות הציבור לדעת וחופש המידע שמאפשר לנו האינטרנט.

אוקיינוס המידע האינטרנטי הולך ומצעתם בעשרות ואף מאות מליוני דפי מידע בכל יום, וגוגל הוא זה שנותן לנו ולנווט ביניהם בקלות וביעילות, אך זה לא הופך אותו נושא באחריות של בעלי הפלטפורמות או של אלגוריתם רובוטי מסויים שבשורה התחתונה נועד על מנת להציג תוצאוות מהימנות ורלוונטיות.

עם זאת, כל עוד מניפולציות קוד כאלו ואחרות יכולות להשפיע בצורה שקרית ולהציג מידע כוזב בתוצאות החיפוש, יש בהחלט לשקול התערבות ידנית לאחר ניתוח סיטואציות כאלו ואחרות לעומק.

פרטיות בעידן הסמארטפונים

הפרטיות כפי שאנו מכירים אותה אינה חלק מהעולם הדיגיטלי בו אנו חיים

העידן הדיגיטלי והשימוש המוגבר ברשתות החברתיות הנהוג כיום, הביא לכך שמושג הפרטיות שהיה מקובל עד כה, שינה את אופיו. זהו המסר המרכזי שעלה בכנס החורף של עמותת אשנב שעסק בפרטיות בעידן הסמארטפון.

במסגרת הכנס הציגו המשתתפים את ההיבטים השונים ונגזרות הפרטיות בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. משנה תוקף לנושא ניתן בעקבות "פשיטת" ההאקרים על חברות האשראי הישראליות בסוף השבוע האחרון.

הכנס, נערך בחברת מיקרוסופט ברעננה, שנתנה חסות לאירוע. עוד בנותני החסויות: בנק הפועלים וקבוצת אנשים ומחשבים.

פתחה את הכנס עו"ד אורלי פרידמן מרטון – יועצת משפטית ומנהלת אחריות תאגידית מיקרוסופט: "אני מודה על ההזדמנות לארח את כנס החורף של עמותת אשנב כאן במיקרוסופט. זו חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו המאפשרת רתימה של החוזקות הטכנולוגיות שלנו וחיבור ליעדים לאומיים. אנו שמחים לשתף פעולה עם אשנב ולהעביר תכנים בנושאי שימוש נבון ברשת.

תמונות מכנס בטיחות סמארטפונים, צילום: יח"צ

תמונות מכנס בטיחות סמארטפונים, צילום: יח"צ

אנו פועלים עם השותפים האסטרטגיים שלנו ועם השותפויות שלנו באמצעות מוצרי הטכנולוגיה שלנו ומעגנים שימוש נבון בגלישה באינטרנט.

ח"כ זאב בילסקי, יו"ר השדולה לשימוש נבון ברשת האינטרנט בכנסת, אמר כי: המציאות מבהירה לנו שוב כי כללי המשחק ושדה הלחימה השתנו, עלינו להיערך ללחימה ופשיעה קיברנטית, לחימה שבה צבירת ידע מסווג תוביל ליתרון משמעותי.

דליפת כרטיסי האשראי שאירעה שבוע שעבר מעידה כי אתרים רבים בארץ סובלים מאבטחת מידע ירודה ואינם מסוגלים לאבטח כראוי את הפרטים האישיים של הצרכנים.

חשוב להבין כי האחריות על דליפת כרטיסי האשראי מוטלת על כתפי חברות האשראי, אשר אפשרו לאתרים ללא אבטחה ראויה לבצע פעולות מסחר ולכן עלינו כמחוקקים לפעול למניעת מקרים כאלו בעתיד. אנו נחוקק תקנות וחוקים אשר יחייבו את חברות האשראי לבצע בדיקה מקיפה לפני שהן מאפשרות מסחר עם אתרים חובבנים העלולים לסכן את הצרכנים.

אנו אף נפעל לרגולציה וליישומו של תו תקן מחמיר אשר יאפשר לצרכנים לוודא כי האתר בו הם מעוניינים לבצע עסקה כלשהיא, עומד בתקני אבטחת מידע ראויים ובכך נצמצם את הסיכון לדליפת מידע לגורמים עוינים."

ברוך הינוך, יו"ר אשנב ומומחה לתחום ה- GIS אמר: עמותת אשנב עוסקת מזה שנים רבות בפעילויות של חינוך והסברה וקידום המודעות לגלישה בטוחה ברשת. אנו מדריכים בבתי ספר, הורים, חדרי מורים וכן בארגונים שונים.

בהתייחסותו לנושא איתור על פי מיקום ציין הינוך כי מערכות מבוססות מיקום מהוות כיום כלי שיווקי. המכשיר הסלולרי מאפשר לאח הגדול לדעת בדיוק היכן אנו נמצאים והחברות אוספות עלינו מידע. מה אנו עושים, מהם תחומי העניין שלנו וקיים פוטנציאל לפגיעה בפרטיות שלנו במידה ונאספים נתונים בידי גופים שאינם מוסמכים לכך.

ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המחקר ומידע של הכנסת:  אנו יכולים לראות מצד אחד סכנות ברשת ומצד שני האפשרות של שימוש בחוכמה בנתונים בכדי להציל חיים. לעיתים אנו יכולים לחוש כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אין כיום פרטיות, הנתונים שמעלים, הם כבר שם. הם קיימים. עלינו לבדוק עכשיו אם הם הוצפנו כראוי ואם אפשר להגן על כך.

הפריצה האחרונה לכרטיסי האשראי הוכיחה שמה שמועלה לרשת – אבדה הפרטיות שלו. זה שייך לכולם. הפריצה היא קצה הקרחון ויש רושם שיתרונות הקידמה עולים על חסרונותיה. אנו נמצאים כעת בדור הביניים. בין דור שנולד לרשת לבין דור שאינו מכיר אותה והיא אינה כלי עבודה עבורו. מערכות המחשב מותאמות לכל אחד על פי שימושיו וברבים מהמקרים המערכות מאפשרות לנו להשלים מידע מתוך הקיים אצלם בתזכורת או בתיעוד פעולות קודמות שלנו.

לנושא הפרטיות – בפועל האדם הפרטי חשוף הרבה יותר משאנו יודעים. אפשרויות איסוף המידע אין סופיות בהתאם לגלישותיו ברשת. זהו הפרדוקס של הקידמה. ככל שיש יותר טכנולוגיה אנו עבדים שלה ומצבנו גרוע. צריך למצוא אמנות ולהסדיר את הדברים כפי שמקובל בעולם. החקיקה מנסה לרוץ אחרי התפתחויות טכנולוגיות. על פי נתוני הלמ"ס ל- 91% מהאוכלוסיה יש מכשירים סלולריים כאשר ל – 31% יש סמארטפונים, אנו נמצאים במקום 10 בעולם מתוך 30 מדינות שנבדקו. במקום הראשון נמצאת סינגפור.

חברות הסלולר שומרות מידע במשך שנים גם ללא צורך. יש המלצה באיחוד האירופי שצריך לתת המלצה בכל הקשור לנושא חשיפת הפרטיות. הצעירים חיים בצורה נאיבית ברשת, ואנו משאירים טביעת רגל דיגיטלית ברשת. יש דיונים שונים בנושאי הפרטיות כערך את חשוב להגביל שימוש בכדי לשמור על הפרטיות. אך כאמור השימוש תלוי במשתמש – הכל צפוי והרשות נתונה.

ניר חינסקי, מנהל תחום מחשוב ענן ומומחה לאבטחת מידע מחברת מיקרוסופט סקר את הכלים הטכנולוגיים הקיימים בהם: חומת אש, אנטי וירוס, תוכנות בקרת הורים, עדכוני תוכנה ועוד. כמו כן ניתן הסבר אודות טכנולוגיית הפוטו די אן איי, המפרקת תמונה לרכיבים ומתריעה על שינויים. מיקרוסופט תרמה את התוכנה לספקי תקשורת בכדי לאפשר הסרת תמונות פוגעניות.

עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת אשנב וכן מומחה לדיני רשת: הטלפון החכם הוא מחשב לכל דבר. הטלפון שומר מידע פרטי ביותר והוא מכיל רכיבים כגון GPS, מצלמה, חיבור אינטרנט, פייסבוק, תקשורת, אפליקציות תשלומים ועוד.

בשנה האחרונה אפל שומרת מידע על מיקומי גולשים. כך גם מיקרוסופט וגוגל. שירות CARRIER IQ מאפשר לחברות הסלולר לעקוב אחרינו. הטלפון שלנו חשוף לאובדן, לפרסומות, לפריצות וגניבת מידע יקר. מה עלינו לעשות כדי להגן על הטלפון שלנו? עלינו להתקין תוכנות מניעה, תכנות הצפנה לטלפון ומחיקה של נתונים מרחוק. מעבר לכך עלינו להיות ערוכים תמיד עם "תוכנית ב" למקרה אובדן של הטלפון.

הטלפון יכול להיות גם מציל חיים

בכל הקשור לילדים: ההורים חייבים לשמור על הפרטיות של הילדים. זה שונה משמירה על הפרטיות בכל הקשור למבוגרים. אני ממליץ לשמור ולקרוא את הגדרות הפרטיות. אסור להתקין תוכנות לילד מבלי שהוא יודע עליהן. לא לרגל אחרי הילדים. בכל מקרה של התקנת תוכנה בטלפון של הילדים יש צורך בהסכמה כפולה. של הילד ושלכם.

צריך להגן על הילדים ממצבים בהם יכולים להתחזות להם ולבצע פעילות פיננסית חדשנית הניתנות כיום.

דורון אמיר, מומחה אבטחת מידע לתחום ה MOBILE אמר: הפרטיות משולה בימים אלו למערב הפרוע. מעולם לא הייתה פרטיות ואני לא יודע אם אנחנו בכלל מעוניינים בה, היות ואנו חיים בעולם שיתוף המידע ברשתות החברתיות. אנו מפעל שמייצר מידע על עצמנו. אנו בחזית ואנו המוציאים לאור של האח הגדול. אין סיכוי להתגונן בפני הוצאת מידע לרשת, אך יש אפשרות לדחות את הקץ. אי אפשר להתחרות בהאקרים שיחליטו להיטפל אלינו. תמיד משנה כמה התבייתתי על המטרה.

לצערי, אין קשר בין הורים לילדים באינטרנט. הפריצה למחשב כיום שקולה לרישיון נהיגה, כל אחד יכול לעשות את זה באמצעות לימוד של שפות תוכנה. מי שפורץ למחשב הוא קרימינל ולא גאון. בטלפונים החכמים יש מערכות הפעלה ושפת תוכנה אחרת מאפשרת להריץ עליהם כל תוכנה ללא קושי. יש חוק אבל הבעיה היא באזרחים. אם פגעו לכם בפרטיות תדעו להוכיח את זה. המכשיר הנייד אינו כספת. צריך לנעול את הנייד ולגבות את הנתונים שבו. יש להתקין תוכנות נעילה ומחיקה מרחוק. יש להתקין יישומים של חברות גדולות ומוכרות (כדי שתוכלו לתבוע במידת הצורך) ויש לשכור שירותי בדיקה מקצועיים מדי שנה כדי לבדוק האזנות.

לא ניתן להתגונן בפני חדירה לפרטיות מבחינה טכנית, אך ניתן לאתר ולהגיב. מספיק שיתחילו לתת קנסות להאקרים וזה ירתיע.

אופק הרניק, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה: כי ניתן לשנות דברים רק באמצעות חינוך. שינוי התודעה יגיע אך ורק משינוי התודעה הציבורית. כששני ילדים רבים ברשת אנחנו צריכים להתערב ולא לעשות לייק בדיון. אנחנו בני הנוער נמצאים ברשת, מתלהבים מהאפליקציות וממה שהן דורשות. אבל אנו חייבים לקדם את החינוך של  בני הנוער לנושא. זה צריך להיות בחינוך פורמלי ובחינוך בלתי פורמלי. עלינו להגביר את המודעות לנושא.