חוק נגישות אתרים – או: כיצד פרימיטיביות מעוררת אנטיגוניזם לגבי יוזמות חברתיות?

חוק נגישות אתרים – או: כיצד פרימיטיביות מעוררת אנטיגוניזם לגבי יוזמות חברתיות?

אז היום אני רוצה לכתוב על חוק נגישות האתרים שנכנס לתוקף בשישי האחרון ומחייב כל אתר חדש שעולה לאוויר להיות נגיש לבעלי מוגבלויות לפחות ברמה AA, כל אתר קיים – בתוך תקופה של 36 חודשים, ולגבי אתרים חדשים – שרק עלו לאוויר חובת הנגשה לפחות ברמה A בטווח של עד שנה מיום העליה לאוויר. ראשית אני רוצה להודות לאלו שהתוו את החוק במתכונתו הנוכחית – זה מה שגרם לי לכתוב בבלוג לאחר הפסקה של כמעט שנה :)

ולכם, גולשי היקרים, אני חייב הבהרה קטנה לפני תחילת הפוסט: סחבק היה (ועדיין) מאוד עמוס בחודשים האחרונים, ומעבר לכך, אני עובד על עיצוב חדש לאתר ולבלוג שיעלה בקרוב, וחשבתי שזה יהיה הטיימינג המושלם מבחינתי לחזור לכתוב בבלוג באופן רציף. וכמובן… אני כל הזמן מציב לעצמי דדליינים ולא עומד בהם :( אבל זה כבר כמעט גמור ויעלה ממש בקרוב.

ואגב… העיצוב החדש מונגש לבעלי מוגבלויות הרבה מעבר לתקן, אפילו מבלי ששמעתי על החוק הבריוני הזה בזמן שהתחלתי לעבוד על העיצוב ;-) רק כי ראיתי זאת לנכון…

אז בואו נתחיל…

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

נגישות אתרים. תמונה: morguefile

יוזמה מבורכת, חוק הזוי

ראשית אפתח ואומר שאני אישית מאוד בעד הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, אם הדבר היה בא תור יוזמה – זה היה דבר מבורך! ואפילו יש מצב שהייתי פונה מיוזמתי להוגה יוזמת ההנגשה ומציע עזרה טכנית בהתנדבות. מה גם שזה לא כזה סיפור להנגיש אתרים, ואני חושב שהרבה מהאנטיגוניזם שיוצר החוק נובע גם מעצלנות.

אך בתור דבר המעוגן בחוק, ועוד חוק כ"כ בריוני (עוד מעט נגיע לזה), זה פשוט ביזיון! ולדעתי (איני משפטן), אף נוגד כמה עקרונות של חוקי יסוד אחרים. עד כמה החוק הזה בריוני ואבסורדי? עד כדי כך שהוא הצליח לעורר המון אנטיגוניזם לגבי נושא כ"כ נפלא של הנגשת מידע לבעלי מוגבלויות.

נתחיל לנתח את הבריונות ועד כמה היא מסוכנת ופרוצה: למי שעדיין לא יודע – כל בעל אתר אשר לא יעמוד בתקנות הנ"ל יהיה חשוף לתביעה של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. זה פשוט אבסורדי וחסר פרופורציות לחלוטין! אבל למה שהמחוקקים יאלצו לחשוב? הם פשוט יכולים לחוקק… ולגבות את החקיקה ההזויה בבריונות. [לקריאה מפורטת יותר הקליקו כאן].

נאה דורש, נאה לעולם לא יקיים

מה שעוד יותר מצחיק הוא – שרובם ככולם של אתרי האינטרנט השייכים למדינה, לא רק שלא נגישים לבעלי מוגבלויות – הם גם בקושי נקראים בדפדפנים השונים עד לא נקראים בכלל, ועוד לא התחלתי לדבר על מובייל. קרי: האתרים של הממשלה לא נגישים ליותר ממחצית מהציבור במקרה הטוב. האם הממשלה תנגיש את אתריה עד אז? אני בטוח ב 90% שלא, האם הממשלה גם תבצע תחזוקה שוטפת של האתרים עפ"י תקני הנגישות? כאן אני כבר בטוח ב 100% שלא. אבל לממשלה יש כוח… זו שיחת טלפון אחת כדי כדי להשיג פטור :)

לכן… גם כתבתי פוסט מתוזמן אוטומטית לעוד 3 שנים שזה הנוסח שלו, כדי להזכיר לכם להכנס באמ'אמא של אתרי הממשלה שמצד אחד כופה עצמה על קהילה שלמה של בוני אתרים ובעלי עסקים קטנים, ומצד שני לא תאכוף את החוקים שלה בעצמה.

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

הפוסט שלי המתוזמן לעוד 3 שנים

ואכן, להנגיש אתר ברמת הקוד (המערכת) זה ממש לא סיפור, אך האם זה ריאלי להנגיש כל פוסט ועמוד באתר בצורה שוטפת? מה קורה עם אתרים גדולים שמחזיקים הרבה כותבים? מה לגבי אתרים עם פוסטים אורחים? מה קורה עם פלטפורמות ווב 2.0? האם זה ריאלי לדרוש מהם דרישה שכזו, או שמא מדובר בפרצה מאוד מסוכנת בחוק? (שלכשעצמו אינו מוגדר בצורה טובה בלשון המעטה).

בואו נעשה קצת QA על החוק

אם במקרה הוגי ומנסחי החוק קוראים את הפוסט הזה – מכיוון שאני סבור שאינכם מתקדמים מחשבתית, רק אסביר ש QA = בקרת איכות. אציג כאן כמה תסריטים ונראה כיצד החוק שלכם "מתמודד" איתם מכמה נקודות מבט ואופנים.

1. עו"ד לוזרים – עורכי דין מתחלקים לשני חלקים, החלק הראשון: אלו שבאמת מתפרנסים בכבוד ומכבדים את המקצוע, החלק השני: לוזרים – אלו שמתפרנסים מתביעות סרק קנטרניות המבוססות על פרצות בחוק. וזה כמובן התסריט הראשון שאמור לעלות לגבי חוק פרוץ שכזה: הסתיימה תקופת הגרייס… האם כל בעל עסק קטן וכמובן חברות המספקות שירותי טכנולוגיה יהיו חשופות לתביעות סרק בגלל איזו תגית ALT שהתפספסה?

לי זה מזכיר את התקופה שבה חברת מראות אימג' בע"מ הגישה תביעות או איומים בתביעה נגד עשרות אלפי בעלי אתרים בטענת שוא (כך התברר בבית המשפט), של הפרת זכויות יוצרים. החוק הפרוץ נתן להם מספיק כוח כדי לשלוח עשרות אלפי מכתבים ואימיילים בריוניים וספק חוקיים הדורשים סכומים של עד 100,000 ש"ח עבור כל תמונה! רבים ממקבלי המיילים אף העדיפו לשלם להם סכומים קטנים יותר "ולהינצל" מתביעה שהתבררה כסרק. ואף הוגשה בקשה לתביעה יצוגית כנגד החברה בשל ההונאה.

האם זה מה שיקרה גם כאן? אם לא ירסנו את החוק – אני סמוך ובטוח שכן, תן לגנב פרצה… והוא ישתמש בה!

2. האם הפלאש ימות? – אתרים ואף דפי נחיתה (שגם הם מחוייבים עפ"י חוק זה) קשים עד בלתי אפשריים להנגשה מבחינת טכנולוגית ברמה של AA. האם בעלי אתרי פלאש יצטרכו כעת לבנות מחדש את אתרי האינטרנט שלהם? האם כל דף נחיתה שמועלה לרשת (הערכה שלי היא שאלפים כאלה עולים הבכל יום) לא יוכל להשתמש יותר בטכנולוגיית פלאש? מה יקרה במידה והם גם צריכים להעביר ולהנגיש את התכנים מאתר פלאש לאתר המבוסס מערכת כזו או אחרת המאפשרת הנגשה?

3. מה לגבי שירותים חיצוניים המשולבים באתר? – מה קורה במצב שאני משלב למשל סרטון יוטיוב באתר שלי… ולסרטון, רחמנא ליצלן, אין כיתוביות! האם אני חשוף לתביעה? מה קורה אם אני משלב את שירות Google Maps? מה קורה אם אני משלב פרסומות של אדסנס באתר שלי?

4. מה יקרה עם המערכות הסגורות? – בימים כאלו אתה מברך על כך שהאתר שלך בקוד פתוח, שכן אלפי מתכנתים יכולים להתעסק עם הקוד של מערכות כמו וורדפרס, דרופל ואפילו ג'ומלה (מתנצל על המילה הגסה). אך אל לנו לשכוח את האתרים הבנויים במערכות סגורות דוגמת לייבסיטי, 2אול וכדומה, או מערכות שהינן פיתוח יחודי של החברה לבניית האתרים. האם אין כאן פרצה לגבות מהלקוחות סכומים לא הגיוניים מכיוון שהנגשת אתרים אלו תלויה ואך ורק בבעל המערכת? ושהרי אם לא יעשה כך – יהיה בעל האתר חשוף לתביעה. האם יש לבקר את תהליך זה? לדעתי בהחלט כן.

5. מה יקרה לבלוגרים על פלטפורמות חינמיות? – מה יקרה עם בלוגרים המשתמשים למשל על הפלטפורמות של וורדפרס, בלוגר, WIX וכדומה כבסיס לאתריהם? מה קורה עם דפי פייסבוק ישראלים וטאבים יעודיים בתוך דפים אלו?

6. מה במקרה של בסיסי נתונים ענקיים? – רובם ככולם של הנתונים, כולל תגיות H, תגי ATL לתמונות וכו' נשמרים על בסיס הנתונים, אך מה יקרה במצב של אתר נגיד כמו YNET שקיימים על בסיס הנתונים שלו מאות אלפי אם לא מליוני כתבות… ונגיד שרק משלב מסויים YNET התחיל להנגיש את התוכן לבעלי מוגבלויות, מה יהיה עבור כל עשרות או מאות אלפי הכתבות שלא הונגשו ועדיין נמצאות על בסיס הנתונים? האם התיקון יחייב גם רטרואקטיבית? זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית…

7. מה קורה עם אתרים סטאטיים? – זו בעיה רצינית לבעלי אתרים שאין להם מערכת לניהול תוכן. עזבו שניה בצד את זה שזה לא נכון לעבוד ככה, אני מדבר על מצבים קיימים. מבחינת אתר שיש בו נגיד אפילו 100-200 עמודים ללא מערכת לניהול תוכן – אופן וזמן ההנגשה יהיה גבוה במיוחד וסביר להניח שגם כרוך בעלויות לא מבוטלות.

8. מה קורה במקרה של עדכון אתרים מהמובייל? – עפ"י החוק, גם העדכון השוטף של האתרים יצטרך לעמוד בתקני הנגישות, זה מאוד פשוט בווב, אך מה קורה במקרה של עדכון מהמובייל?

אני אתן דוגמה קטנה: לוורדפרס למשל יש אפליקציה מעולה שמאפשרת לעדכן את האתרים מהטלפון הנייד, אני אישית משתמש בה לעדכן כמה אתרי לוויין נטו מהמובייל, לא נוגע בהם מהווב. עכשיו נעלה למשל סיטואציה של העלאת תמונה והנגשתה ברמת התגיות, טכנית זה אפשרי, אך זה מאריך זמן ההעלאה לפחות פי 3, שכן הכל נעשה ע"י הקשות על המסך ללא מקלדת. האם החוק מפספס כאן את המהות של המובייל או שמא מתעלם ממנה? למה בעצם שיכפו עלי בבריונות פי 3 זמן עדכון אם ברצוני לתפעל אתרים מהמובייל?

9. פורומים ותוכן גולשים – אתרי פורומים ואתרי תוכן גולשים הם אתרי אינטרנט לכל דבר, רק שכאן לבעל האתר אין שליטה מוחלטת על תכניו וזה גם לא ריאלי לצפות ממנו לקחת אחרויות על תוכן זה, למשל במקרה של פורומים גדולים כגון FXP הישראלי, מה קורה אם ילד העלה לשם תמונה, ורחמנא ליצלן לא הנגיש אותה? מה קורה אם גולש העלה סרטון לאתר הוידאו הישראלי FLIX ולא שם לה כתוביות?

10. האם שלוחות מחו"ל של אתרים בינ"ל יחוייבו בחוק? אני מדבר על אתרים כגון איביי, פייפל, דיל אקסטרים יוטיוב וכו', אתרים שבסיס האם שלהם אינו בישראל אך מאות אלפי ישראלים צורכים משם שירותים ומוצריים. האם אתרים אלו יצטרכו להשיב לתביעה ישראלית במידה ותוגש? ואם כן, מה ההשלכות של כך לגבי המוטיבציה של חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות להיכנס לישראל?

11. ושום מילה על פיתוחי מובייל – על מובייל ונגישות אני יכול לכתוב פוסט שלם בפני עצמו, אבל אפרט בקצרה. עצם זה שהמסך הינו 5 ומשהו אינטש לכל היותר כבר מגביל אותנו בצורה דרסטית להנגשה (מהבחינה האמיתי של המילה, ולא זו שיוצאת ידי חובה), ועוד לא התחלתי לדבר על כך מבחינה טכנולוגית. האם רבים מן היזמים בארץ (ויש המון) יעדיפו לא להתעסק עם החוק הבריוני הזה ולהעביר את מקור הפיתוח שלהם למדינה עם חקיקה הגיונית יותר? מה זה יעשה לקטר ההייטק הישראלי?

זה ככה בקטנה, כמה נקודות להתחיל מהן… אני בטוח שאם הייתי חושב קצת יותר לעומק הייתי בקלות מכפיל את תוכנו של הפוסט הזה. לדעתי האישית המקרים הנ"ל לא אמורים לעבור את המבחן המשפטי, אבל שוב, אינני משפטן, והכל יכול לקרות כל עוד החוק פרוץ ברמה כ"כ חאפרית…

בואו נחשוב קצת בהיגיון

ושוב, לטובת הוגי ומנסחי החוק, אני מצרף כאן קישור לערך היגיון מתוך ויקיפדיה, על מנת שתוכלו להבין :)

נשאלות לא מעט שאלות ועולות לא מעט תהיות מדוע נכפה בבריונות חוק זה הפוגע מאוד בבעלי עסקים קטנים וחברות המעניקות שירותי טכנולוגיה, ומה ההשלכות וההקבלות של חוק זה בלעולם האופליין?

1. האם הגיוני לחייב עיתונים לכתוב בכתב ברייל? – שהרי גם עיתונים הינם גופים המספקים מידע לציבור, מדוע החוק אינו כופה על בעלי עיתונים ואף אלו המדפיסים פלאיירים (נקביל אותם לדפי נחיתה) להדפיס מצד אחד בכתב רגיל ומצד שני בכתב ברייל? הרי 25% מהאוכלוסיה (לדברי איגוד האינטרנט, עפ"י סקר שערכה מיקרוסופט) אינה מסוגלת לקרוא תכנים אלו.

2. האם גם את כרטיס הביקור שלי אצטרך להדפיס בברייל? – שהרי המון אתרים הינם המקבילים לכרטיס הביקור האינטרנטי של המון בעלי עסקים בישראל.

3. האם הגיוני שכל בית פרטי בישראל יהיה מונגש לבעלי מוגבלויות? – רבים מן אתרי האינטרנט בישראל הינם אתרים פרטיים, בלוגים, אתרים משפחתיים וכדומה. בניגוד לאתרי אינטרנט, להשלכות של נגישות של בתים פרטיים, יכולות להיות חלילה גם השלכות של חיים ומוות, אז למה לא מתחילים משם? את התשובה לכך כנראה רובכם כבר יודעים…

4. האם בעתיד נחוייב לתרגם כל אתר גם לערבית ולרוסית? – הרי דוברי ערבית ודוברי רוסית הינם חלק מאוד ניכר מהאוכלוסיה בישראל, והרי אם האתר שלי כתוב אך ורק בעברית – הרי שהוא לא יהיה נגיש לקהל זה, האם החוק הבריוני יחייב בעתיד כל בעל אתר בלוג דף נחיתה בישראל לתרגם את האתר שלו לשפות אלו לשם הנגשת המידע לכולם?

5. האם זו לא צריכה להיות החלטה של בעל האתר? זהו אולי הסעיף המהותי ביותר בפוסט הזה ואני אסייג בו קצת את דברי. אם אני, בתור בעל עסק לקחתי החלטה למשל לא לתרגם את אתרי לערבית, אנגלית, או רוסית, ולקחתי בחשבון שבכך אני מצמצם במקצת את קהל היעד שלי, למה לא יכולה להיות לי אותה האפשרות לגבי האוכלוסיה עם בעלי מוגבלויות? שוב אני אומר, זה ראוי ומוסרי להנגיש אתר לבעלי מוגבלויות, אך איני חושב שיש לכך מקום לכפיה ע"י החוק (אלא אך ורק לגבי שירותים וחברות ממשלתיות), בדיוק כמו שאין כפיה במקרים המוצגים מעלה תחת כותרת זו.

ועוד קצת תהיות שעולות בעקבות החקיקה הבריונית הזו

האם תוכנות ההקראה צריכות להתקדם ולא בוני האתרים? רוב התקנות מדברות על התקשרות עם תוכנות לקריאת מסך וכדומה, אישית לא ניסיתי את התוכנות ואינני יודע אם הן מתקדמות או לא, אבל מבחינה הגיונית, האם תוכנה לא יכולה להפוך את האתר ל BITMAP ומשם להקריא אותו לבעל המוגבלות? האם תוכנות אלו אינן מצויידות בטכנולוגיה די פשוטה של OCR (טכנולוגיה המזהה תווים מתוך קבצים גרפיים) וע"י כך להקריא לבעל מוגבלות את הכיתוב שעל כפתורים באתר?

אינני יודע, אך לדעתי, תוכנות אשר מתיימרות להנגיש – אמורות לכלול את התכונות הללו. אולי עליתי כאן על סטארטאפ ;-)

כיצד הדבר הולך לפגוע בשוק בניית האתרים וכן בבעלי העסקים הקטנים? – מהיום ואילך, כמובן שמלאכת בניית האתרים תצריך עוד עבודה עבור ההנגשה, ובכך גל של עליות מחירים צפוי בתחום, לפעמים ההבדל של העוד כמה מאות או אלפי שקלים האלה במחיר, הוא ההבדל בין לסגור עסקה או לא. במבחן המציאות רק ימים יגידו. גם אם תפוקת העבודה תרד או תעלה, בכל אופן זהו כסף שיצטרך לצאת מהרבה כיסים.

וכאן נשאלת עוד שאלה: האם יש כאן פרצה להתעמר בלקוחות על מערכות סגורות? ישנן חברות בישראל אשר בונות אתרים על מערכות בקוד סגור, ללקוח אין גישה לקוד (אלא רק לפאנל הניהול) וכל שינוי יכול להיות מבוצע אך ורק ע"י החברה שבנתה את האתר. עכשיו נגיד שבא לקוח שמודע לחוק… ופונה לחברה שבנתה לו את האתר ומבקש ממנה להנגיש לו את האתר, בעיקרון… במקרה כזה החברה יכולה לזרוק לו כל מחיר שתרצה, שכן בלעדיה הוא אינו יכול לעשות כלום. האם החוק במתכונתו הנוכחית מהווה פרצה מסוכנת לכך?

האם מעצבים קריאייטיביים הולכים להיפגע מכך? לא תמיד עיצוב מרשים עולה בקנה אחד עם חוק ההנגשה ותקנות ההנגשה, האם אין לכל בעל אתר זכות להעסיק מעצב מהשורה הראשונה ולבסס את אתרו על הטכנולוגיה וקווי העיצוב המתקדמים ביותר כיום? האם החוק החדש הולך לקצץ למעצבים יצירתיים את הכנפיים? האם מדינת הייטק כמו ישראל תתחיל להציג אך ורק אתרים בינוניים סטנדרטיים ומטה בעקבות החוק החדש?

וקצת הצעות לייעול

אם המדינה באמת רוצה (וזה ראוי, נכון ומוסרי) להנגיש את כל האתרים לבעלי מוגבלויות, אני חושב שהיא זו שצריכה להרים את הכפפה מבחינה טכנולוגית, ולא לכפות עצמה. למה אני מתכוון?

ראשית, לבוא בטוב, אני חושב שצעד מאוד בסיסי ומתבקש, הוא לשחרר SDK הנגשה מטעם המדינה, כזה שעובר את כל התקנים ומכיל דוגמאות קוד עבור כל שפות התכנות ומדריך להטמעתם במערכות CMS. אני לא חושב שזה דבר שיתקל בהתנגדות ואף יתקבל בברכה.

מעבר לכך, המדינה יכולה להשקיע כמה מאות אלפי שקלים בודדים על מנת לעזור לאוכלוסיה שלמה, ע"י פיתוח פלאגים לדפדפנים שיצרו בקלות מעין "אתר מראה" לנכים, אני לא חושב שזה קשה לפיתוח ואני לא חושב שזה יצריך עלויות גבוהות. בדיוק כמו שיש לאתרים "גרסת הדפסה", גרסה בשביל הרובוט של גוגל וכו'… כך הפלאגים יוכלו ליצור בקלות (אני לא מאמין שזה אלגוריתם מסובך) "גרסה נגישה" עבור בעלי מוגבלויות, קליק אחד על האייקון בדפדפן… והנה לפניך גרסה מונגשת לתפארת מדינת ישראל!

אבל בשביל מה לחשוב אם אפשר פשוט לחוקק ולאכוף בבריונות את חוסר ההיגיון והיעילות? אגב, מישהו מהקוראים מכיר אולי פלאג שמפעיל את הפונקציה "חשיבה" אצל בני אדם? ;-) אני מאמין שלא מעט ישמחו להתקין אותו.

אני בטוח שאם באמת המטרה (הנגשה במקרה הזה) זהו אכן האינטרס היחיד העומד לנגד עיני המחוקק בהקשר של החוק הזה – ישנם עוד המון דריכים לעשות זאת בצורה הרבה יותר יעילה ומבלי להתעמר בקהילה של מאות אלפים ואולי מליונים בישראל. ואתם יודעים מה… אני אפילו מצהיר כאן קבל עם ובלוג שאני מוכן לתת ייעוץ בחינם למדינה אם אכן תואיל בטובה לרסן את החוק הבריוני הזה וללכת באמת לכיוון של הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלויות בצורה הגיונית וידידותית שבסופו של דבר תהיה יעילה ונוחה יותר לכולם.

וכמה טיפים קטנים להנגשה

1. על מנת לקצר תהליכים אתם יכולים להריץ לולאה שתסגור לכם את כל תגיות האלט – פשוט צרו לולאה בדטה בייס שתאבו על כל התמונות מדיה פוסטים שלכם ותשים להם תגיות ALT באופו אוטומטי (למשל כותרת הפוסט שאליו היא משוייכת).

2. כנ"ל לגבי כפתורים, אתרים יכולים להריץ לולאה שתיקח את כותרת הדף שאליו הכפתור מפנה (למשל: כפתור שמפנה לדף אודות), ולשים אותו אוטומטית כטייטל ATL וכו' לאותו כפתור.

זה ככה בקטנה, אני מקווה שיצא לי לכתוב פוסט מפורט יותר בקרוב על הנגשת אתרים.

סיכומיישן

תראו עד כמה הפרימיטיביות והבריונות של המחוקק יכולה ליצור בקרב העם אנטיגוניזם ואפילו ליוזמות שמטרתם הבסיסיות מבורכת, כמו הנגשה לבעלי מוגבלויות. אני חושב שאם לבן אדם יש את הכוח לחוקק, אני חושב שהמינימום הוא לחשוב קצת לפני שמשחררים חוקים הזויים לאוויר העולם. ובכך על קהילה שלמה נכפה לציית לאי החשיבה לעומק וההיגיון של הוגי החוק. מקווה שנתפקח בקרוב.

יום טוב בנתיים ;-)

יואב.

יואב בן פורת

יואב בן פורת

יואב בן פורת, מייסד י.ב.פ מדיה - בניית אתרים, עיצוב אתרים וגרפיקה לכל מטרה. בין היתר מנהל את הבלוג הזה :) ועוד מספר רב של אתרים ומיזמים בארץ ובחו"ל.



עוד מאמרים בנושא

השתמשו בפייסבוק ככלי חזק לשיווק באינטרנט

מאת: ציפי גבור כיום, יש מספר רב של רשתות חברתיות זמינות באינטרנט. באמצעותן, תוכל לשמור על קשר עם החברים שלך,

פלאריום הישראלית משיקה את Stormfall: Age of War

פלאריום הישראלית משיקה משחק חדש לפייסבוק. משחק המלחמה Stormfall: Age of War מביא את חווית המלחמה בימי הביניים לפייסבוק ובחינם.

המחבת הבריא – חפשו אותו בגוגל

פוסט קצר ולעניין המדבר על קמפיין הרדיו של "המחבת הבריא"… בתור אחד שכמעט כל היום מול המחשב, יש לי גם

23 תגובות

רשום תגובה
  1. טל גבע
    טל גבע 27 אוקטובר, 2013, 16:28

    מסכים ובוכה כאחד :(

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  2. עמית אדלר
    עמית אדלר 27 אוקטובר, 2013, 16:56

    אני מסכים, היוזמה באמת ברוכה אבל החוק הזוי. כרגיל המחוקק פשוט תוקע נפיחה, ושכל השאר יישרפו באדי הריח. אין שום חשיבה קדימה, והנושאים שהעלית כאן קריטיים מאוד.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  3. אופיר
    אופיר 27 אוקטובר, 2013, 19:10

    מטצער, הסמיילים בכתבה לא נגישים. אתה עכשיו חשוף לתביעה של 50,000 ש"ח. :-)

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  4. מיכל כהן
    מיכל כהן 27 אוקטובר, 2013, 19:43

    כל כך נכון

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  5. תמנה שילוביצקי
    תמנה שילוביצקי 28 אוקטובר, 2013, 09:29

    מה שקורה בארצנו הקטנה ובעולם כולו זה שכל העולם הולך ומצטמק לגודל של אנדרויד או טבלט. זהו. העולם מתחיל ונגמר בווב.שים לב שרוב האנשים המסתובבים ברחובות עסוקים לא בהסתכלות על המציאות סביבם אלא בגלישה בנייד שלהם. גם כשכבר קמים מהכסא ויוצאים מהבית, לוקחים את העולם המדומיין איתם לכל מקום.

    לכן החוק הזה מתיחס אך ורק לווב ולא לחיים מחוץ לווב.

    עצוב מאד.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  6. גילי
    גילי 28 אוקטובר, 2013, 09:42

    מספר הערות והארות:
    בזמנו, כדי לשלם מע"מ דרך האינטרנט, אם לא היה לך אקספלורר 6, נדרשת להתקין סרגל תשלומים ממשלתי, שהיה מותאם לאקספלורר 7,8 או לפיירפוקס 3.
    זה בזמן שהגרסאות בשוק היו אקספלורר 9 ופיירפוקס 9.
    חודשים רבים לאחר הבטחה מפורשת של עדכון הסרגל, אכן יצא סרגל לפיירפוקס 9, אולם הגירסה הרווחת הייתה כבר פיירפוקס 13…

    הממשלה – תפיץ SDK :-)…

    בסין ובארה"ב, שתי ארצות קטנות ומפגרות, הממשלה דורש ומקיימת – כל המסמכים המקוונים לשימוש הציבור בפורמט פתוח
    open document format והסינים אף מתחזקים את השפה על כל המופעים שלה, מתקציב המדינה…
    אצלנו יש אכיפת מייקרוסופט (ואין לי חלילה נגד החברה דבר)!

    גם אני יכול להמשיך עם דוגמאות, אבל זה פוסט שלך, אז אסתפק בזה…

    אה!
    שאלה לסיום – אם האתר יושב אצל ספק בחו"ל, איך ועל מי נופלת דרישת החוק?

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  7. יגאל
    יגאל 28 אוקטובר, 2013, 22:35

    מסכים אם הדעה המובעת בכתבה, רק הערה קטנה: האתר הנוכחי (הבלוג הזה) אינו מותאם לנגישות לפי תוצאות בדיקה אוטומטית באתר: http://achecker.ca/checker/index.php

    ניתן לראות את תוצאות הבדיקה לגבי הבלוג הזה גם בקישור הבא:
    http://issuu.com/yigaler/docs/idi_web_accessibility_checker_______17301b774d8c45

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
    • YBPmedia בניית אתרים
      YBPmedia בניית אתרים המחבר 29 אוקטובר, 2013, 10:25

      א. הבדיקות האוטומטיות לא מספקות אפילו אינדיקציה.

      ב. זה לא רלוונטי, קרא את הפסקה הראשונה של הפוסט, העיצוב החדש יעלה בקרוב מבלי שום קשר לחוק הזה :)

      אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

      הגב לתגובה זאת
  8. תומר כהן
    תומר כהן 28 אוקטובר, 2013, 23:47

    הוצאת לי את המילים מהפה. אולי לפני שממהרים לחנך את כלל בוני, מעצבי ומפתחי האתרים דבר וחצי דבר על נגישות, כדאי לטפל במקומות קצת יותר בעייתיים, כמו למשל כתב בלתי קריא שמאפיין רופאים, ניסוחים מסובכים שניתנים לפרשנויות באופנים שונים של עורכי דין וכדומה? שהרי גודל הציבור שסובל מקשיי נגישות במקרים כאלה שואף למאה אחוזים, וזה עוד לפני שהתייחסנו לגופים ממשלתיים שאמורים לשרת אותנו ובפועל הם אפילו לא טורחים לתקן את הבאגים באתרים שלהם שמונעים מאיתנו לגשת אליהם.

    חבל שאין בבלוג שלך מערכות לקבלת עדכוני תגובות בדואר אלקטרוני; יהיה מעניין לראות את הרשומה העתידית שלך מתפרסמת.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
    • YBPmedia בניית אתרים
      YBPmedia בניית אתרים המחבר 29 אוקטובר, 2013, 10:24

      רישום לעדכוני תגובות (עדיין) אין. אך בהחלט ניתן להרשם לקבלת עדכונים אוטומטיים על כל פוסט חדש שעולה. זה נמצא למעלה בשמאל.

      אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

      הגב לתגובה זאת
  9. עוז
    עוז 29 אוקטובר, 2013, 17:11

    התחיל נחמד הסתיים זוועה. הודת שאתה לא משפטן לכן אני לא מבין מאיפה ה״סמכות״ הזו שאתה לוקח לעצמך לפרש בצורה מזלזלת את החוק.
    בתור משפטן אומר לך שהניתוח שעשית לחוק לקוי מאוד וחלקים שנראים לאנשים ללא רקע משפטי כ״פריצים״ לא כאלה בזכות הפרשנות של בית המשפט. ישנם מקרים בכל נושא משפטי – בין אם מדובר בקניין רוחני ודיני אינטרנט ובין אם מדובר בדיני עונשין, קניין, חוזים וכו׳.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
    • YBPmedia בניית אתרים
      YBPmedia בניית אתרים המחבר 30 אוקטובר, 2013, 00:27

      היי עוז.

      ראשית, אני לא לוקח שום סמכות, זהו בלוג אישי, וככזה אני מביע בו את דעתי, גם היא לא עולה בקנה אחד עם עם היגיון או חוסר היגיון של חוקים כאלו ואחרים – זו בכל אופן דעתי.

      שנית, כנראה שפיספסת את המשפט "לדעתי האישית המקרים הנ"ל לא אמורים לעבור את המבחן המשפטי, אבל שוב, אינני משפטן, והכל יכול לקרות כל עוד החוק פרוץ ברמה כ"כ חאפרית…". המפויע בפסקת ה QA לחוק.

      שלישית, למה צריך להגיע למצב שהפרשנות המשפטית של בית המשפט היא זו שתפוגג תביעות סרק, אם אפשר להימנע מהן מראש ע"י ניסוח הולם שסוגר את הפינות מראש בחוק?

      רביעית, למה מראש צריך לכפות דבר כזה בבריונות ולא לבוא בטוב, כמו למשל דוגמת ה SDK שנתתי? אם למדינה אכן חשוב לפעול למיצוי המטרה – זו הדרך היעילה יותר.

      אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

      הגב לתגובה זאת
  10. stamgolesh
    stamgolesh 2 נובמבר, 2013, 15:37

    אז ככה,
    הכל נכון. אבל לדעתי הפוסט הזה הוא דוגמא טובה לבעייתיות התגובה לנושא הזה.
    נתת פה טענות רבות ושונות – וכולן נכונות וטובות וראויות, וכמו שכתבו בתגובה קודמת – ניתן להוסיף הרבה – אבל זה הבלוג שלך, אבל הפוסט ארוך ורובו מוקדש לעניינים טכניים – ופה הבעיה.
    החוק הזה הוא לא חוק טכני! הוא חוק הזוי שפוגע בכל בעל אתר – כאדם פרטי.
    והחלק הזה – החלק 'ההגיוני' בטענות שלך – תפס משקל קטן מדי.
    וברגע שזה קורה – כל מי שלא מצוי בפרטים הטכניים, מקבל את הרושם של קישקוש של בכיינים שלא רוצים לעזור לנכים – ומפספס את העניין המהותי.
    לדעתי לפחות.
    ועוד מילה בנושא הזה,
    גם אני זועם (מילה עדינה) על המחוקק המטומטם, על הצורה הבריונית וכל זה.
    אבל…
    אבל מיהו המחוקק? חבר כנסת, לא חכם במיוחד, עם מליון דברים על הראש, שלא רוצה ולא יכול להבין מה בדיוק הולך פה ושמסתפק בכותרת של – לעזור למוגבלים…
    עיקר הזעם צריך להיות כלפי היוזמים, כל מיני 'איגוד/ארגון האינטרנט הישראלי' שמנפחים את החזה בגאווה היום.
    הם – שמבינים היטב את הקטע הטכני, שיודעים בדיוק מה הם מנסים לעולל, שיודעים בדיוק את הנזק הפוטנציאלי – המנוולים האמיתיים.
    ועליהם אף אחד לא מדבר…
    שמעתי על בעלי חברות להנגשה… חברים בכירים באיגוד/ארגון…
    ואתה לא יכול שלא לחשוב על חזירים שמנים שלא אכפת להם מה הם מעוללים – כל עוד זה יכניס לכיסים קצת מזומן.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  11. יויויו
    יויויו 2 נובמבר, 2013, 17:06

    האתר שלי הוא כמו הנדל"ן הפרטי שלי, לעשות בו ככל שארצה.
    תיכף יוציאו חוק שמחייבים להנגיש בתים פרטיים לנכים.

    חוק לא חוקי.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
    • עמיר
      עמיר 2 נובמבר, 2013, 19:05

      האתר הפרטי שלך לא מחויב להנגיש כלום.
      רק אם אתה שם אתר עם כתובת אינטרנט פומבית שמגיש שירותים או מידע על שירותים לכלל הציבור.

      (אה, וזה לא חוק, זו תקנה של נפתלי בנט)

      אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

      הגב לתגובה זאת
      • משה
        משה 6 נובמבר, 2013, 07:06

        בדוק שוב את הנושא…
        כל אתר מחוייב בהנגשה כולל אתרים עם דומיין בינלאומי + שרת בחו"ל, כל עוד שהאתר מופנה בעיקר לקהל יעד ישראלי.
        בנוסף גם אם האתר לא לישראלים כלל אך כתובתו מסתיימת ב.il מחוייב בחוק הנגישות.

        אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

        הגב לתגובה זאת
  12. יוראי
    יוראי 3 נובמבר, 2013, 07:05

    אחלה אחלה של כתבה, מחכה לכתבה על טיפים להנגשה…. רק למה ללכלך על ג'ומלה? :) אחלה מערכת

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  13. Kirill Shulman
    Kirill Shulman 5 נובמבר, 2013, 16:05

    משהו משעשע למדי, האתר nagish.org.il שמתנוסס בו הכפתור שאומר שהוא עומד בכל הסתנדרטים, בעצמו מחזיר שגיאות בבדיקה של W3 Validator, מה שנקרא Practice what you preach.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
    • דוד לוי
      דוד לוי 6 נובמבר, 2013, 13:02

      קיריל אח יקר, התאמה לתקן WCAG לא קשורה לתקן של W3C עבור HTML.

      אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

      הגב לתגובה זאת
      • אבי
        אבי 18 דצמבר, 2013, 07:35

        דוד לוי,
        אחד מהסעיפים בהנחיות WCAG:
        ״תחביר תקין של קוד העמוד (HTML)״
        וברגע זה השחילו לך 50 אלף שקל קנס על פרשנות הלא נכונה שלך על נושא הוולידציה.

        אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

        הגב לתגובה זאת
  14. לירז
    לירז 12 נובמבר, 2013, 14:58

    אם הממשלה היתה יודעת על איזה חוק היא הצביעה ועל אלו עקרונות היא עוברת, אני בטוחה שהיא היתה מבטלת את החוק הזה או מעדכנת אותו שיהיה יותר הגיוני.
    עם כל הכבוד לממשלה (נגיד), לא יכול להיות שהיא תבחר איך אני כבעלת עסק פרטי רוצה להציג את האתר שלי. זה בערך כמו להגיד שבתוך הבית שלי אני חייבת לשמור על כשרות.
    כל בעל עסק יכול לבחור לו את קהל היעד ועד כמה שהנגישות היא דבר מבורך, זה רק יכול "להעלות בנקודות" של ערך בית העסק. מפה ועד לקנוס ב 50 אלף ש"ח…
    זאת לגמריי בריונות לשמה.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת
  15. דורון
    דורון 26 ינואר, 2014, 12:15

    מי שהצביע בעד החוק לא הבין בכלל למה הוא מצביע, זה פשוט נשמע טוב מאוד. אף אחד לא טרח לעשות מחקר קטן אם בכלל זה הגיוני… כמו חצי מהחוקים במדינה שלנו.

    אהבת את התגובה? חזק! 0 חלש.. 0

    הגב לתגובה זאת

רשום תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.
שדות חובה מסומנים*

שירותים נוספים