הפרטיות מול הטכנולוגיה – גוגל תאלץ להסיר מידע אמיתי מתוצאות החיפוש שלה

בשבוע שעבר קיבל בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי החלטה מאוד שנויה במחלוקת, על פיה תחוייב גוגל להיענות לבקשות של הסרת מידע מטעם אנשים פרטיים, גם אם המדובר הוא בפסק דין בו בו מוזכר שמם, לטוב או לרע. להחלטה זו יש לדעתי השלכות רבות, ואותן אנסה לנסח בקצרה בפוסט הבא.

ראשית אתייחס למהות של גוגל מראות עיני: לדעתי גוגל שם לעצמו למטרה להנגיש את כל המידע בעולם הפיזי, ע"י הטכנולוגיה – אל העולם הוירטואלי, ולאפשר להגיע אל כל פיסת מידע כמה שיותר בקלות. את בית המשפט האירופי כנראה לא כ"כ מעניין שרוב מוחלט מתוצאות החיפוש של גוגל מבוססות על רובוט (שמבוסס על אלגוריתם מסויים), והוא מציב כאן סתירה בין חופש המידע לבין הזכות לפרטיות.

נפתח עם המהות של הטכנולוגיה וכיצד התוצאות האוטומטיות מתפרשות ע"י האדם

כפי שציינתי, רוב מוחלט של תוצאות החיפוש מבוססות על אלגוריתמים וזחלנים הפועלים באופן אוטומטי, מטרתה העיקרית של גוגל היא להביא למשתמש את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר ובמינימום זמן, גם אם שאילתת החיפוש היא שמו של אדם המסויים, עדדין הרובוט של גוגל שואף להציג את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבורו.

זה נכון שאפשר לעשות מניפולציות על האלגוריתם של גוגל, זהו תחום שלם שנקרא קידום אתרים (SEO), אך עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל אופן מדובר במקרה רלוונטי.

על מנת לנתחיל לנתח, ניקח את המקרה שבגינו התחילה כל המהומה – אזרח ספרדי פנה בבקשה להסיר מידע על מכירה פומבית של בייתו שעוקל, ומכשסירבו גוגל לעשות כן – הגיע העניין להליכים משפטיים שהגיעו עד לפסיקה הנ"ל.

אז האם במקרה הזה גוגל הציג תוצאות נכונות ואמיתיות עבור שאילתת החיפוש של שמו של אותו בן אדם? כן. האם נעשתה כאן פגיעה בפרטיות? ספק, שכן מדובר בפסיקה משפטית (עיקול הבית) ועד כמה שידוע לי, זהו מידע המוגדר בקטגוריה של "זכות הציבור לדעת".

הזכות לפרטיות ומניפולציות על האלגוריתם של גוגל

אל מול תוצאות החיפוש המבוססות על מידע אמיתי – יש גם לקחת בחשבון את התוצאות המבוססות על מידע שאינו אמיתי, מתחרים עסקיים, פוליטיים וכיוב' יש לא מעט, ויש גם כאלו שמשחקים מלוכלך.

למה אני מתכוון? בקלות אפשר להקים "אתר לוויין" על מתחרה, שיציג עליו רק כתבות שלישיות (וגם שקריות) ולהעיף אותו לתוצאות החיפוש הראשונות בגוגל, שכן שאליתת חיפוש שהיא ביטוי מדוייק של שמו של אדם מסויים, אינה מהווה בד"כ ביטוי תחרותי, ודי קל לעלות לתוצאות ראשונות בביטוי זה ואף להפעיל מניפולציה על מנגנון ההשלמה האוטומטי של גוגל. במקרה הזה לדעתי לגיטימי לחלוטין שגוגל יתערבו ידנית ויסירו שקרים ומניפולציות מתוצאות החיפוש.

הסתירה בין חופש המידע לפרטיות

גוגל אכן מהווה כיום כ"אח הגדול" של האינטרנט, אולי בשילוב קטן עם פייסבוק (וגם רוב התוכן והמידע בפייסבוק מתאנדקס בגוגל), רק מה, שכאן אין במאי מסויים שקובע מה יראו ומה לא, הבמאי הזה נקרא "אלגוריתם", ועל פיו ישק דבר. אתה האלגוריתם ניתן להניע כיצד שרוצים, יש כאלו שיתקלו בפחות קשיים ויש כאלו שיותר, הכל כמובן תלוי בביטויי החיפוש ובמטרה, אבל בשורה התחתונה… הכל אפשרי!

בואו נביא סיטואציה אחת בה החוק לא ממש תקין: בעל עסק מסויים מראיין אנשים לעבודה, נגיד למשרת מנהל מכירות, אחד מהם הורשע בהונאה, ישב כמה שנים בכלא (וע"י כך ריצה את עונשו לחברה), לאחר היציאה מן הכלא ביקש להסיר את הרשעתו מגוגל, ואכן כך נעשה. ע"י חיפוש באינטרנט אותו בעל עסק לא יוכל יותר לדעת האם הוא יעסיק נוכל בפוטנציה או אדם הוגן מן השורה, שכן גוגל זהו כלי נפלא על מנת לבדוק ולוודא דברים אלו בתוך דקות. מדוע שבית המשפט ימנע ממעסיק כלי נהדר זה?

סיטואציה שניה: אדם בחופשה בחו"ל שהשתכר וביצע כמה שטויות בפומבי שכמה תיירים "נחמדים" דאגו לצלם עם הטלפון ולהעלות ליוטיוב, הדבר הפך ויראלי ושמו של הבן אדם נקשר עם הסרטון, אט אט עלו אייטמים "באתרי הלייקים" (שבקרוב, אגב, אקדיש להם פוסט שלם) ושמו של אותו אדם מופיע באתרים ואלוי אפילו פחות מזה – בטוקבקים של אותן כתבות, מה שגםם גורם לגוגל במקרים מסויימים להקפיץ כתבות על שמו של אדם מסויים בראש תוצאות החיפוש.

סיטואציה שלישית: אדם אנונימי כמעט לחלוטין הגיב בפורום מסויים או בפייסבוק בשמו המלא תגובה די מטומטמת לדיון מסויים, הוא היה צעיר ועדיין לא ידע כ"כ על מה הוא מדבר באותו הקשר, אותה תגובה הוציאה אותו בור ובתוצאות החיפוש של גוגל (עבור שאילתת שמו) עולה אותו דיון שאיך נאמר בעדינות… מוציא אותו לא ממש טוב. מיותר לציין שלאחר כמה שנים אותו אדם התפקח ומבין את הדברים יותר לעומקם ורואה אןתם בפרספקטיבות שונות כיום.

אותו אדם הולך לראיון עבודה והמעביד שלו מריץ עליו גוגל… ורואה את השרשור הנ"ל שספק מאוד מאוד (מאוד!!) גדול אם משקף משהו עליו כיום, ועל כך יש מצב שאותו מעסיק יפסול את עבודתו של הנ"ל על בסיס… כולם בעצם. האם באותו מקרה לגיטימי לפנות לגוגל בבקשה להסרת תוצאות חיפוש? שוב… גם כאן אני חושב שכן.

מה גם שלאותו דיון יכולות להיות לא מעט תגובות (דבר שאגב ממנף מתוצאות החיפוש בגוגל), ותגובות ברשת (ולא משנה על איזו פלטפורמה) ברוב המקרים משקפות אם \ במקרה הטוב, את ההשקפה של אותו גולש שכתב אותן וספק רב אם לא שקריות או באות על מנת לשרת אינטרס מסויים של אנשים ששילמו לטוקסקיסטים \ מטעמם.

האם האחריות על גוגל או על בעלי פלטפורמות התוכן?

גוגל הינו מנוע חיפוש שאינו מייצר תוכן, אלא מנגיש לגולשים תוכן מרחבי הרשת בקלות, זהו יעודו. אותו אדם שנפגע מתוצאת חיפוש מסויימת, האם מן הראוי שיפנה לפלטפורמה על מנת שתסיר את תוצאותיו, או למנוע החיפוש שמעלה באופן אוטומטי את הקישור לפלטפורמה כזו או אחרת עבור שאילתת שמו. נקודה למחשבה…

לסיכום

בשורה התחתונה, ברוב מוחלט של המקרים מדובר במידע אמיתי, מידע מפוברק אכן נכלל ולא מעט בתוצאות החיפוש, אך בדרך כלל בהקשר של ביטויים עסקיים ולא בהקשר של אנשים פרטיים, למרות שזה אכן יכול לקרות מבחינת קוד \ אלגוריתם. כאן אכן מגיע מבחן לא פשוט לבתי המשפט ברחבי העולם (שאני מאמין שקראו את פסק הדין של תקדים זה), למצוא את האיזון בין פרטיות לגיטימית לבין זכות הציבור לדעת וחופש המידע שמאפשר לנו האינטרנט.

אוקיינוס המידע האינטרנטי הולך ומצעתם בעשרות ואף מאות מליוני דפי מידע בכל יום, וגוגל הוא זה שנותן לנו ולנווט ביניהם בקלות וביעילות, אך זה לא הופך אותו נושא באחריות של בעלי הפלטפורמות או של אלגוריתם רובוטי מסויים שבשורה התחתונה נועד על מנת להציג תוצאוות מהימנות ורלוונטיות.

עם זאת, כל עוד מניפולציות קוד כאלו ואחרות יכולות להשפיע בצורה שקרית ולהציג מידע כוזב בתוצאות החיפוש, יש בהחלט לשקול התערבות ידנית לאחר ניתוח סיטואציות כאלו ואחרות לעומק.