פרטיות בעידן הסמארטפונים

הפרטיות כפי שאנו מכירים אותה אינה חלק מהעולם הדיגיטלי בו אנו חיים

העידן הדיגיטלי והשימוש המוגבר ברשתות החברתיות הנהוג כיום, הביא לכך שמושג הפרטיות שהיה מקובל עד כה, שינה את אופיו. זהו המסר המרכזי שעלה בכנס החורף של עמותת אשנב שעסק בפרטיות בעידן הסמארטפון.

במסגרת הכנס הציגו המשתתפים את ההיבטים השונים ונגזרות הפרטיות בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. משנה תוקף לנושא ניתן בעקבות "פשיטת" ההאקרים על חברות האשראי הישראליות בסוף השבוע האחרון.

הכנס, נערך בחברת מיקרוסופט ברעננה, שנתנה חסות לאירוע. עוד בנותני החסויות: בנק הפועלים וקבוצת אנשים ומחשבים.

פתחה את הכנס עו"ד אורלי פרידמן מרטון – יועצת משפטית ומנהלת אחריות תאגידית מיקרוסופט: "אני מודה על ההזדמנות לארח את כנס החורף של עמותת אשנב כאן במיקרוסופט. זו חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו המאפשרת רתימה של החוזקות הטכנולוגיות שלנו וחיבור ליעדים לאומיים. אנו שמחים לשתף פעולה עם אשנב ולהעביר תכנים בנושאי שימוש נבון ברשת.

תמונות מכנס בטיחות סמארטפונים, צילום: יח"צ

אנו פועלים עם השותפים האסטרטגיים שלנו ועם השותפויות שלנו באמצעות מוצרי הטכנולוגיה שלנו ומעגנים שימוש נבון בגלישה באינטרנט.

ח"כ זאב בילסקי, יו"ר השדולה לשימוש נבון ברשת האינטרנט בכנסת, אמר כי: המציאות מבהירה לנו שוב כי כללי המשחק ושדה הלחימה השתנו, עלינו להיערך ללחימה ופשיעה קיברנטית, לחימה שבה צבירת ידע מסווג תוביל ליתרון משמעותי.

דליפת כרטיסי האשראי שאירעה שבוע שעבר מעידה כי אתרים רבים בארץ סובלים מאבטחת מידע ירודה ואינם מסוגלים לאבטח כראוי את הפרטים האישיים של הצרכנים.

חשוב להבין כי האחריות על דליפת כרטיסי האשראי מוטלת על כתפי חברות האשראי, אשר אפשרו לאתרים ללא אבטחה ראויה לבצע פעולות מסחר ולכן עלינו כמחוקקים לפעול למניעת מקרים כאלו בעתיד. אנו נחוקק תקנות וחוקים אשר יחייבו את חברות האשראי לבצע בדיקה מקיפה לפני שהן מאפשרות מסחר עם אתרים חובבנים העלולים לסכן את הצרכנים.

אנו אף נפעל לרגולציה וליישומו של תו תקן מחמיר אשר יאפשר לצרכנים לוודא כי האתר בו הם מעוניינים לבצע עסקה כלשהיא, עומד בתקני אבטחת מידע ראויים ובכך נצמצם את הסיכון לדליפת מידע לגורמים עוינים."

ברוך הינוך, יו"ר אשנב ומומחה לתחום ה- GIS אמר: עמותת אשנב עוסקת מזה שנים רבות בפעילויות של חינוך והסברה וקידום המודעות לגלישה בטוחה ברשת. אנו מדריכים בבתי ספר, הורים, חדרי מורים וכן בארגונים שונים.

בהתייחסותו לנושא איתור על פי מיקום ציין הינוך כי מערכות מבוססות מיקום מהוות כיום כלי שיווקי. המכשיר הסלולרי מאפשר לאח הגדול לדעת בדיוק היכן אנו נמצאים והחברות אוספות עלינו מידע. מה אנו עושים, מהם תחומי העניין שלנו וקיים פוטנציאל לפגיעה בפרטיות שלנו במידה ונאספים נתונים בידי גופים שאינם מוסמכים לכך.

ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המחקר ומידע של הכנסת:  אנו יכולים לראות מצד אחד סכנות ברשת ומצד שני האפשרות של שימוש בחוכמה בנתונים בכדי להציל חיים. לעיתים אנו יכולים לחוש כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. אין כיום פרטיות, הנתונים שמעלים, הם כבר שם. הם קיימים. עלינו לבדוק עכשיו אם הם הוצפנו כראוי ואם אפשר להגן על כך.

הפריצה האחרונה לכרטיסי האשראי הוכיחה שמה שמועלה לרשת – אבדה הפרטיות שלו. זה שייך לכולם. הפריצה היא קצה הקרחון ויש רושם שיתרונות הקידמה עולים על חסרונותיה. אנו נמצאים כעת בדור הביניים. בין דור שנולד לרשת לבין דור שאינו מכיר אותה והיא אינה כלי עבודה עבורו. מערכות המחשב מותאמות לכל אחד על פי שימושיו וברבים מהמקרים המערכות מאפשרות לנו להשלים מידע מתוך הקיים אצלם בתזכורת או בתיעוד פעולות קודמות שלנו.

לנושא הפרטיות – בפועל האדם הפרטי חשוף הרבה יותר משאנו יודעים. אפשרויות איסוף המידע אין סופיות בהתאם לגלישותיו ברשת. זהו הפרדוקס של הקידמה. ככל שיש יותר טכנולוגיה אנו עבדים שלה ומצבנו גרוע. צריך למצוא אמנות ולהסדיר את הדברים כפי שמקובל בעולם. החקיקה מנסה לרוץ אחרי התפתחויות טכנולוגיות. על פי נתוני הלמ"ס ל- 91% מהאוכלוסיה יש מכשירים סלולריים כאשר ל – 31% יש סמארטפונים, אנו נמצאים במקום 10 בעולם מתוך 30 מדינות שנבדקו. במקום הראשון נמצאת סינגפור.

חברות הסלולר שומרות מידע במשך שנים גם ללא צורך. יש המלצה באיחוד האירופי שצריך לתת המלצה בכל הקשור לנושא חשיפת הפרטיות. הצעירים חיים בצורה נאיבית ברשת, ואנו משאירים טביעת רגל דיגיטלית ברשת. יש דיונים שונים בנושאי הפרטיות כערך את חשוב להגביל שימוש בכדי לשמור על הפרטיות. אך כאמור השימוש תלוי במשתמש – הכל צפוי והרשות נתונה.

ניר חינסקי, מנהל תחום מחשוב ענן ומומחה לאבטחת מידע מחברת מיקרוסופט סקר את הכלים הטכנולוגיים הקיימים בהם: חומת אש, אנטי וירוס, תוכנות בקרת הורים, עדכוני תוכנה ועוד. כמו כן ניתן הסבר אודות טכנולוגיית הפוטו די אן איי, המפרקת תמונה לרכיבים ומתריעה על שינויים. מיקרוסופט תרמה את התוכנה לספקי תקשורת בכדי לאפשר הסרת תמונות פוגעניות.

עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת אשנב וכן מומחה לדיני רשת: הטלפון החכם הוא מחשב לכל דבר. הטלפון שומר מידע פרטי ביותר והוא מכיל רכיבים כגון GPS, מצלמה, חיבור אינטרנט, פייסבוק, תקשורת, אפליקציות תשלומים ועוד.

בשנה האחרונה אפל שומרת מידע על מיקומי גולשים. כך גם מיקרוסופט וגוגל. שירות CARRIER IQ מאפשר לחברות הסלולר לעקוב אחרינו. הטלפון שלנו חשוף לאובדן, לפרסומות, לפריצות וגניבת מידע יקר. מה עלינו לעשות כדי להגן על הטלפון שלנו? עלינו להתקין תוכנות מניעה, תכנות הצפנה לטלפון ומחיקה של נתונים מרחוק. מעבר לכך עלינו להיות ערוכים תמיד עם "תוכנית ב" למקרה אובדן של הטלפון.

הטלפון יכול להיות גם מציל חיים

בכל הקשור לילדים: ההורים חייבים לשמור על הפרטיות של הילדים. זה שונה משמירה על הפרטיות בכל הקשור למבוגרים. אני ממליץ לשמור ולקרוא את הגדרות הפרטיות. אסור להתקין תוכנות לילד מבלי שהוא יודע עליהן. לא לרגל אחרי הילדים. בכל מקרה של התקנת תוכנה בטלפון של הילדים יש צורך בהסכמה כפולה. של הילד ושלכם.

צריך להגן על הילדים ממצבים בהם יכולים להתחזות להם ולבצע פעילות פיננסית חדשנית הניתנות כיום.

דורון אמיר, מומחה אבטחת מידע לתחום ה MOBILE אמר: הפרטיות משולה בימים אלו למערב הפרוע. מעולם לא הייתה פרטיות ואני לא יודע אם אנחנו בכלל מעוניינים בה, היות ואנו חיים בעולם שיתוף המידע ברשתות החברתיות. אנו מפעל שמייצר מידע על עצמנו. אנו בחזית ואנו המוציאים לאור של האח הגדול. אין סיכוי להתגונן בפני הוצאת מידע לרשת, אך יש אפשרות לדחות את הקץ. אי אפשר להתחרות בהאקרים שיחליטו להיטפל אלינו. תמיד משנה כמה התבייתתי על המטרה.

לצערי, אין קשר בין הורים לילדים באינטרנט. הפריצה למחשב כיום שקולה לרישיון נהיגה, כל אחד יכול לעשות את זה באמצעות לימוד של שפות תוכנה. מי שפורץ למחשב הוא קרימינל ולא גאון. בטלפונים החכמים יש מערכות הפעלה ושפת תוכנה אחרת מאפשרת להריץ עליהם כל תוכנה ללא קושי. יש חוק אבל הבעיה היא באזרחים. אם פגעו לכם בפרטיות תדעו להוכיח את זה. המכשיר הנייד אינו כספת. צריך לנעול את הנייד ולגבות את הנתונים שבו. יש להתקין תוכנות נעילה ומחיקה מרחוק. יש להתקין יישומים של חברות גדולות ומוכרות (כדי שתוכלו לתבוע במידת הצורך) ויש לשכור שירותי בדיקה מקצועיים מדי שנה כדי לבדוק האזנות.

לא ניתן להתגונן בפני חדירה לפרטיות מבחינה טכנית, אך ניתן לאתר ולהגיב. מספיק שיתחילו לתת קנסות להאקרים וזה ירתיע.

אופק הרניק, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה: כי ניתן לשנות דברים רק באמצעות חינוך. שינוי התודעה יגיע אך ורק משינוי התודעה הציבורית. כששני ילדים רבים ברשת אנחנו צריכים להתערב ולא לעשות לייק בדיון. אנחנו בני הנוער נמצאים ברשת, מתלהבים מהאפליקציות וממה שהן דורשות. אבל אנו חייבים לקדם את החינוך של  בני הנוער לנושא. זה צריך להיות בחינוך פורמלי ובחינוך בלתי פורמלי. עלינו להגביר את המודעות לנושא.